בתום עבודה מאומצת העבירו השבוע חברי הכנסת יוליה מלינובסרי ושמחה רוטמן ברוב של 93 חברי כנסת ללא מתנגדים את חוק משפטם של מחבלי הנוח'בות. בראיון לערוץ 7 מסבירה חברת הכנסת מלינובסקי את מהות ומשמעות החוק ומדוע היה צורך בחוק מיוחד.
על הצורך בחוק מיוחד מציינת מלינובסקי כי מורכבות האירועים בטבח השבעה באוקטובר חייבה חוק חדש, מאחר והחוק הקיים לא היה מאפשר שיפוט מהיר, ראוי ויעיל למחבלים הללו. עוד היא מציינת כי "במערכת משפט אזרחית רגילה עם כמות המחבלים שיש במעצרים, היינו סותמים את כל בתי המשפט המחוזיים לעשרים שנה אם לא יותר. הם היו מתים בסוף אבל מזיקנה ולא מענישה".
מספרם של המחבלים הצפויים להיכלל במסגרת החוק החדש עומד על כ-350, אך לא מדובר במספר סטטי שכן כוחות צה"ל לוכדים מחבלים נוספים שגם הם השתתפו במעשי הטבח. מול מספר שכזה צפוי להיות ריבוי כתבי אישום, כולל כתבי אישום קבוצתיים למי שביצעו יחד את העבירות.
לשם כך היה צורך בבניית בית משפט חדש שיעסוק רק במשפטם של מחבלי הנוחבה, ובו שופטים שיעסקו רק בכך, ולא כאלה שימצאו את עצמם בבוקרו של יום עוסקים במחבלי הנוח'בה ובערב דנים בעבירות רכוש. לטובת המשפט נדונו גם סעיפי העונשין הרלוונטיים, ומדובר בעבירות הקשות ביותר, כולל כאלה שלא היו בשימוש עד כה במשפט הישראלי כגון פגיעה בריבונות ישראל, עבירות שהענישה עליהן יכולה להגיע לעונש מוות.
בהכנת החוק החדש, מספרת מלינובסקי, היה צורך גם לשמוע מנציגי התביעה כיצד הם מתכוונים לנהל את הזירה המשפטית, לבחון את הדברים מול מספרם של המחבלים ולבנות ערכאה מותאמת לכך. לשאלתנו מניין יגיעו שופטים שלא יסתמו את המערכת המשפטית, כפי שציינה, אומרת מלינובסקי כי לשם כך יגוייסו במיוחד שופטי מחוזי בדימוס, אנשים בעלי ניסיון רב וחכמת חיים שיוכלו למקד את עיסוקם המשפטי אך ורק באתגר שלפניהם.
עוד מעירה מלינובסקי כי לנוכח חשש שעלה במהלך הדיונים, הובהר במסגרת החוק שאושר כי המחבלים שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר לא ישוחררו בשום עסקה עתידית.
באשר להתנהלות המשפט עצמו, פתיחתו לציבור, אומרת מלינובסקי כי אכן היה חשוב לשמור על פומביות הדיון, אך עם זאת ברור שמדובר בעדויות קשות ביותר, "הציבור הישראלי עוד לא נחשף למה שקרה", ומאחר וכך "היה חשוב לשמור על הפרטיות של הנפגעים. יש בהם מי שיהיו מוכנים לתת עדות בפני השופטים, אבל לא ירצו שיעשו בעדות שלהם שימוש ציני ברשתות", אומרת מלינובסקי ומבהירה כי על מנת לאפשר זאת יינתן לשופטים שיקול דעת רחב לקבוע מה ישודר ומה לא. עם זאת היא מדגישה כי העדויות והמשפט כולו יצולמו ויישמרו בארכיון המדינה למען הדורות הבאים, כפי שהיה במשפט אייכמן.
חברת הכנסת מלינובסקי מספרת כי ביום ראשון הקרוב צפוי שר האוצר להביא לאישור הממשלה את תיקצוב הקמתו של בית המשפט על השטח שהוקצה לכך באזור עטרות שבצפון ירושלים. בית המשפט יחייב מערך אבטחתי מיוחד, בין השאר בהתחשב בסערת הרגשות שצפויה ללוות את קיומו של המשפט. מלינובסקי מדגישה כי תקציב זה לא ייגרע מכיסו של האזרח הישראלי אלא מסכומי המיסים המועברים לרש"פ.
להערכתה בתוך שישה עד שמונה חודשים כבר יחלו המשפטים. העובדה שהמתקן שייבנה נבנה במנגנון צבאי מאפשרת לבצע את המהלכים באופן יעיל ומהיר ללא בירוקרטיה רבה מבלי שאיש ינסה למשוך זמן. עוד היא מזכירה כי לא כל הליכי המשפט מתבצעים באולם בית המשפט.
לשאלתנו כיצד ניתן יהיה להבטיח שמחבלי הנוח'בה לא יהפכו לגיבורים דרך עורכי הדין שלהם והתקשורת שתסקר את המשפטים, מוסיפה מלינובסקי גם את החשש שעורכי הדין, ביודעם שהעונש הצפוי למרשיהם יכול להיות עונש מוות, ימשכו את הדיונים לאורך זמן בלתי מוגבל. מול החששות הללו, היא אומרת, נכללו בחוק סעיפים האמורים לתת מענה דרך שינוי סדרי דין ומהלכים נוספים.
עוד שאלנו אם אין חשש שתבוא טענה לפיה לא ניתן להחיל את החוק רטרואקטיבית. מלינובסקי משיבה ואומרת כי על מנת למנוע שאלות מהסוג הזה בוצעה עבודה יסודית עם שר המשפטים והייעוץ המשפטי על מנת שניתן יהיה להשתמש בעבירות הקיימות בספר החוקים של מדינת ישראל ולא בהמצאה של עבירה חדשה כלשהי.
לדבריה הרוב של 93 תומכים מול 0 מתנגדים מלמד על העשייה היסודית שהביאה לאישור החוק ללא ערעור של בג"ץ. לטעמה, עבודה נכונה בהליך החקיקה מונעת מעורבות עתידית של שופטי בג"ץ.