ניצה פרקש
ניצה פרקשצילום: עצמי

השבת מתפרסמת מודעת תודה של ארגוני המילואים הדתיים לח"כים שעמדו איתנו באומץ למניעת חוק פטור לציבור החרדי: השר אופיר סופר, והח"כים שירן השכל, משה סלומון, דן אילוז ויולי אדלשטיין.

בעקבות המתקפה החריפה עליהם מתוך הקואליציה והאשמתם בכל בעיותיה, חשבנו ששווה להשקיע מכספנו כדי להזכיר לציבור ולפוליטיקאים שלנו היום ובעתיד, על מה הציבור מתגמל את נבחריו ולמה הוא מצפה מהם.

בשנה וחצי האחרונות נפגשתי בכנסת לשיחות צפופות עם ח"כים ושרים רבים, המכהנים בממשלה שאני בחרתי בה. ציפיתי מהם לייצג ערכים שהם בסיסיים מאוד בתפיסת העולם הציונית והדתית בתוכה צמחתי וגורליים מאוד לעתידה של מדינת ישראל. מרבים מדי שמעתי את המשפט: "את צודקת, אבל יש שיקולים אחרים".

עכשיו, תראו, זו טענה לגיטימית בפוליטיקה, תמיד יש ערכים מתנגשים שצריך לפשר או להכריע ביניהם. אלא שבענין גיוס החרדים, ההכרעה לא יכולה להיות "אין מה לעשות. הם לא יתגייסו". אין אופציה כזו, פשוט כי מדינת ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה. צה"ל לא עומד בזה, הכלכלה לא עומדת בזה, וגם בעלי והילדים שלי לא יוכלו לעמוד בזה לאורך זמן. אין פה שום טריק שיפתור את הענין - החרדים יצטרכו להתגייס. הם ציבור בצמיחה ב"ה ובעשורים הבא יגיעו ל 40% ממחזור הגיוס. צה"ל לא יוכל לוותר עליהם. אין לאן לברוח מזה.

ולמרות כל זאת, עדיין לגיטימי שפוליטיקאי יגיד "יש לי שיקולים אחרים". מה שלא לגיטימי זה שחמש דקות אחרי, הוא ייצא לתקשורת בהצהרות על "חוק גיוס היסטורי" ו"תחילתו של תהליך שיביא לשילובם של החרדים בצה"ל".

הרי מה כל אזרח רוצה מהפוליטיקאי שלו? שיפעל באופן ענייני כדי לקדם את מדינת ישראל וכדי לייצג את ערכיו בגיבוש פניה של המדינה, מערכותיה ושרותיה, ושידבר אמת. כן, מודה, אני רוצה שהפוליטקאים שלי ידברו אמת. וזה אומר שגם כשהם צריכים לקבל החלטה קשה ולא פופולרית, הם יתייצבו מולנו ויאמרו באומץ: "אנחנו לא יכולים לגייס את החרדים כי אנחנו תלויים בהם פוליטית כדי לקדם ערכים חשובים וכדי למנוע מיריבינו הפוליטיים לצבור כח ולקדם אג'נדות רעות. ובעינינו הערכים האלה יותר חשובים מהרחבת הכח הצבאי הלוחם של צה"ל, הקלה על המילואימניקים ותחושת הערבות ההדדית בעם-ישראל". הרי זה בעצם מה שאתם מאמינים בו, אז אל תמכרו לציבור "בשורות היסטוריות" שכל מי שקורא את פרטי החוק המוצע יזהה בקלות שהן לא כלולות בו.

אלא שזה דורש מכם, פוליטיקאים יקרים שלי, עוד דבר אחד: לקרוא את החוק. להשתתף בדיונים סביבו, להכיר את הסעיפים, להבין את הנתונים ואת העובדות. צר לי לבשר לכם חבריי האזרחים: רוב הח"כים והשרים איתם נפגשנו לא טרחו לעשות זאת ולא הכירו את הפרטים הבסיסיים ביותר של הסוגיה. הם קיבלו את דין המפלגה בטרם למדו את השלכותיו.

ולכן, קורה, שצריך לתת צל"ש לח"כים שעשו את המובן מאליו, ואת מה שכולנו מצפים שכל נבחרינו יעשו: ידברו אמת, יהיו ענייניים, יבדקו לעומק את הסוגיה שהם מצביעים עליה, ישתתפו בדיונים, יפעלו להשפיע על שיפור המהלך ויחתרו לתוצאה שמיטיבה עם מדינת ישראל לאורך שנים ולא רק לטובת ניצחון בבחירות הבאות.

בעידן של ציפוף שורות מחנאי סביב כל סוגיה, מהשולית ביותר ועד לגורלית לעתיד ישראל, חשוב שנזכיר לפוליטיקאים שלנו, שלא על "שמירת קדושת המחנה" אנחנו מתגמלים אותם, אלא על אמת, מקצועיות, ענייניות ואומץ לעמוד מאחורי ערכים, גם כשפוליטית נדמה שאולי זה לא משתלם.