תמ"מ/6 היא התוכנית המחוזית הראשונה המופקדת לציבור גם באמצעות האינטרנט, כך שהציבור הרחב יכול לראות את תשריטיה ואת הוראותיה מהמחשב האישי באמצעות האינטרנט. יוזמה זו של מינהל התכנון במשרד הפנים היא נדבך נוסף במסגרת הרחבת המעגל של שיתוף הציבור.
התוכנית הוכנה ביוזמת מנהל התכנון במשרד הפנים, האגף לתכניות מתאר מחוזיות ופרוגרמות, בניהולו של עופר גרידינגר, ובשיתוף משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל.
התוכנית מאפשרת את פיתוח היישובים העירוניים, ובעיקר את הגלעין המטרופוליני (חיפה והקריות), וזאת במגמה לשמור על הדומיננטיות שלו, והיא כוללת את השטחים בין קריית אתא לקריית ביאליק, שבעבר כונו "מלכת הקריות", כשטח לפיתוח עירוני.
התוכנית שומרת על 70% משטחי המחוז כשטחים פתוחים בדרגות שונות. ישמר האופי הפתוח של אזור הכרמל והרי מנשה ויצומצמו אפשרויות תהליך הפרבור ליישובים הכפריים. התוכנית מסמנת מגמה של ניצול יעיל יותר את משאב הקרקע, המצוי במחסור, וזאת בהגברת צפיפות הבנייה ובעידוד תהליכים של התחדשות עירונית.
מבחינת תעסוקה קבעה התוכנית היררכיה של אזורי תעסוקה בהיקף של כ 25,000 דונם. מדובר באזור עסקים ותעסוקה, אזור מטרופוליני במפרץ חיפה, האמור לשמש מוקד משיכה לכלל התושבים בצפון הארץ ולרכז בו כ-80% ממקומות העבודה במחוז: אזורי תעסוקה ראשיים בחדרה, בקיסריה, בוואדי ערה אזורי תעסוקה בממדים אזוריים בג'ת-בקה אל גרבייה.
התוכנית קובעת שטח לשלושה פארקים גדולים בהיקף כולל של 16 קמ"ר: פארק מטרופוליני ראשי בעמק זבולון לאורך נחל הקישון, פארק מטרופוליני הקישון, ושני פארקים אזוריים: בחדרה ובוואדי ערה. פארקים אלה ישמשו לקידום פעילויות ספורט, נופש ופנאי, שארגונן כרוך בהקמת מתקנים ובפיתוח אינטנסיבי.
התוכנית עוסקת בפרטנות גם בנושא החופים ומקצה שטחים לחופי רחצה עירוניים בקריות, בעתלית ובחדרה, חופי רחצה כפריים אקסטנסיביים באזור נחשולים-דור וכן מצפון ומדרום לעתלית. כן נקבעו חופים מוגנים לשמירה על משאבי הטבע החופיים כגון החוף בין עתלית לטירת הכרמל ובין דור לג'יסר א-זרקא.
התוכנית עוסקת גם בנושא עידוד התחבורה הציבורית והקמת מערכת הסעה רבת קיבולת בגלעין המטרופוליני, וזאת כתנאי הכרחי לפיתוחו. התוכנית תומכת בהקמת מסילת הברזל העוברת בוואדי ערה בין חדרה ועפולה, כחלק ממערך המסילות הארצי.
בנושא התשתיות שמה התוכנית דגש על ריכוז תעשיית הפטרוכימיה והדלקים באזור תעשייה מיוחד אחד בין בתי הזיקוק למפעל דשנים, וזאת תוך כדי הכוונת המפעלים והמכלים הפזורים במפרץ חיפה לאזור זה ובכללם חוות המכלים בקריית חיים ובאתר אלרואי. התוכנית מציעה עקרונות להסדרת מערכת הצנרת של החומרים המסוכנים. התוכנית מגדירה "פרוזדורי תשתיות", ועל פיה יודגש במיוחד הצורך בתכנון ובתיאום של הגורמים העוסקים בהעברת תשתיות בצורה יעילה וחסכונית בתוך הקרקע: תשתיות חשמל, דרכים, מסילות ברזל, צנרות דלקים וכו'. (ר)
התוכנית הוכנה ביוזמת מנהל התכנון במשרד הפנים, האגף לתכניות מתאר מחוזיות ופרוגרמות, בניהולו של עופר גרידינגר, ובשיתוף משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל.
התוכנית מאפשרת את פיתוח היישובים העירוניים, ובעיקר את הגלעין המטרופוליני (חיפה והקריות), וזאת במגמה לשמור על הדומיננטיות שלו, והיא כוללת את השטחים בין קריית אתא לקריית ביאליק, שבעבר כונו "מלכת הקריות", כשטח לפיתוח עירוני.
התוכנית שומרת על 70% משטחי המחוז כשטחים פתוחים בדרגות שונות. ישמר האופי הפתוח של אזור הכרמל והרי מנשה ויצומצמו אפשרויות תהליך הפרבור ליישובים הכפריים. התוכנית מסמנת מגמה של ניצול יעיל יותר את משאב הקרקע, המצוי במחסור, וזאת בהגברת צפיפות הבנייה ובעידוד תהליכים של התחדשות עירונית.
מבחינת תעסוקה קבעה התוכנית היררכיה של אזורי תעסוקה בהיקף של כ 25,000 דונם. מדובר באזור עסקים ותעסוקה, אזור מטרופוליני במפרץ חיפה, האמור לשמש מוקד משיכה לכלל התושבים בצפון הארץ ולרכז בו כ-80% ממקומות העבודה במחוז: אזורי תעסוקה ראשיים בחדרה, בקיסריה, בוואדי ערה אזורי תעסוקה בממדים אזוריים בג'ת-בקה אל גרבייה.
התוכנית קובעת שטח לשלושה פארקים גדולים בהיקף כולל של 16 קמ"ר: פארק מטרופוליני ראשי בעמק זבולון לאורך נחל הקישון, פארק מטרופוליני הקישון, ושני פארקים אזוריים: בחדרה ובוואדי ערה. פארקים אלה ישמשו לקידום פעילויות ספורט, נופש ופנאי, שארגונן כרוך בהקמת מתקנים ובפיתוח אינטנסיבי.
התוכנית עוסקת בפרטנות גם בנושא החופים ומקצה שטחים לחופי רחצה עירוניים בקריות, בעתלית ובחדרה, חופי רחצה כפריים אקסטנסיביים באזור נחשולים-דור וכן מצפון ומדרום לעתלית. כן נקבעו חופים מוגנים לשמירה על משאבי הטבע החופיים כגון החוף בין עתלית לטירת הכרמל ובין דור לג'יסר א-זרקא.
התוכנית עוסקת גם בנושא עידוד התחבורה הציבורית והקמת מערכת הסעה רבת קיבולת בגלעין המטרופוליני, וזאת כתנאי הכרחי לפיתוחו. התוכנית תומכת בהקמת מסילת הברזל העוברת בוואדי ערה בין חדרה ועפולה, כחלק ממערך המסילות הארצי.
בנושא התשתיות שמה התוכנית דגש על ריכוז תעשיית הפטרוכימיה והדלקים באזור תעשייה מיוחד אחד בין בתי הזיקוק למפעל דשנים, וזאת תוך כדי הכוונת המפעלים והמכלים הפזורים במפרץ חיפה לאזור זה ובכללם חוות המכלים בקריית חיים ובאתר אלרואי. התוכנית מציעה עקרונות להסדרת מערכת הצנרת של החומרים המסוכנים. התוכנית מגדירה "פרוזדורי תשתיות", ועל פיה יודגש במיוחד הצורך בתכנון ובתיאום של הגורמים העוסקים בהעברת תשתיות בצורה יעילה וחסכונית בתוך הקרקע: תשתיות חשמל, דרכים, מסילות ברזל, צנרות דלקים וכו'. (ר)