פרקליטות המדינה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד צחי אזר, שלמה אייזיק, שי פנסו, החברות שבבעלותם "יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ" ו"יונט הפרטית", ומעורבים נוספים.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
על פי כתב האישום, הפרשה המרכזית עוסקת בעסקת הקצאה משנת 2020. במסגרת העסקה הוקצו שני מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקלים, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים.
התביעה טוענת כי המעורבים הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית לגבי מקור המימון, בעוד שבפועל הוציאו לפועל עסקה סיבובית שבה המקור לרכישה היה כספי החברה הציבורית עצמה.
פרשה נוספת המופיעה בכתב האישום מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה ולמתפעל סניף נצרת של החברה, ועוסקת באי סדרים כספיים חמורים ובחשד למעילה בהיקף של כ-5 מיליון שקלים.
על פי הנטען, אי הסדרים התגלו כבר בסוף שנת 2020 אך הוסתרו מדירקטוריון החברה ומהציבור, ורק באמצע שנת 2022 דווחו הממצאים לדירקטוריון שמינה בודק חיצוני.
בעקבות חשיפת הפרשות הושעה המסחר במניית החברה, היא נגרעה מהמדדים, דירוג האשראי שלה הורד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022. כמו כן, לצחי אזר מיוחסות משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ-400 אלף שקלים.
במקביל, הגישה הפרקליטות כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית בין יוני 2021 ליוני 2022.
על פי כתב האישום, לאחר שכחלון עודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת, הוא לא פעל להבאת מלוא המידע לידיעת הדירקטוריון והציבור כנדרש.
בהתאם להסדר הטיעון, כחלון יודה במיוחס לו והצדדים יעתרו במשותף להטלת מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים.