השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מקדם תוכנית חירום חסרת תקדים למאבק בתופעת הפרוטקשן.
התוכנית כוללת שילוב של שירות הביטחון הכללי בטיפול בעבירות דמי החסות למשך שלוש שנים, הקמת קרן פיצויים ממשלתית לעסקים נפגעים והקמת מנהלת להגנה על עדים מאוימים.
בשל כך יוקם צוות חירום מיוחד בראשות השר אשר יכלול את השב"כ.
המהלך הנוכחי מקודם לאחר שבעבר הוקמו שתי מחלקות פרוטקשן ייעודיות באזור הצפון ובאזור הדרום למאבק בתופעה.
בנוסף, ביולי 2023 נחקק חוק הפרוטקשן, אשר כלל לראשונה התייחסות משפטית לנושא גביית דמי חסות ולא רק לסחיטת דמי חסות.
כתוצאה מכך, הנתונים הרשמיים מציגים שינוי מגמה, כאשר בשנת 2024 הוגשו 309 כתבי אישום בגין עבירות אלו, לעומת 573 כתבי אישום בשנת 2025 ו-253 כתבי אישום נכון לחודש אפריל 2026, לצד אלפי תיקי חקירה נוספים.
לפי הצעת ההחלטה, תופעת הפרוטקשן מוגדרת כאיום לאומי הפוגע בביטחון האישי, במשילות, בחופש העיסוק ובכלכלה הישראלית.
במסמך הרשמי נכתב כי ארגוני הפשיעה מפעילים למעשה "מס צללים" על בעלי עסקים, קבלנים וחקלאים, וכי העלויות מגולגלות בסופו של דבר אל הציבור הרחב דרך יוקר המחיה ותקציבי המדינה. עוד נטען בהצעה כי הנזק הכולל למשק הישראלי כתוצאה מהתופעה מוערך בכ-4.5 מיליארד שקלים בשנה.
במסגרת המהלך יוסמך השר בן גביר להוביל מבצע חירום לאומי בשיתוף כלל משרדי הממשלה, תוך הקמת צוותים מיוחדים ופורום בין-משרדי בהשתתפות המשטרה, משרד המשפטים, רשות המיסים, השלטון המקומי ונציגי בעלי העסקים.
התוכנית כוללת הקמת מנהלת ייעודית להגנה על עדים ובעלי עסקים מאוימים, שתעניק ליווי מקצועי, אמצעי מיגון ותוכניות הגנה מותאמות אישית, ולצורך כך יוקצו כ-10 מיליון שקלים בשנה ותקנים ייעודיים. בנוסף, תוקם קרן פיצויים ממשלתית שתפצה בעלי עסקים על נזקי רכוש ואובדן הכנסה, לצד מנגנון שיבוב שיאפשר למדינה לגבות את הכספים חזרה מהעבריינים עצמם.
הצעת ההחלטה כוללת גם את הרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים באזורי פשיעה שונים ברחבי הארץ. כמו כן, יקודמו תיקוני חקיקה שיאפשרו גביית עדויות מוגנות והעדה מוקדמת של עדים בבתי המשפט. התוכנית אף כוללת קידום חוקים שימנעו מארגוני פשיעה להשתלב במכרזים ציבוריים ובחברות אבטחה פרטיות.