בית משפט השלום בירושלים פסק כי משטרת ישראל תפצה זוג הורים תושבי העיר בסכום של 10,000 שקלים, בעקבות פעילות משטרתית לא חוקית ופגיעה קשה בפרטיותם.
האירוע התרחש לפני יותר משלוש שנים - יום בלבד לאחר פרוץ המלחמה, כאשר שלושה בלשים הגיעו לבית המשפחה במטרה לאתר את בנם המבוקש.
למרות שלא הציגו צו כניסה או מעצר כדין, דרשו השוטרים להיכנס לדירה. משסורבו על ידי אם המשפחה, תחב אחד הבלשים את רגלו בין הדלת למשקוף, חסם את סגירתה במשך כעשרים דקות, ואף צילם את פנים הבית ללא אישור.
כאשר אב המשפחה הוזעק למקום, הבלשים מנעו ממנו להיכנס לביתו שלו ללא כל הצדקה חוקית. האב, שביקש להזעיק עזרה והתקשר למוקד המשטרתי, נתקל בהחמרת הגישה מצד שוטרי הסיור שהגיעו למקום.
אחד השוטרים טען לפתע כי הוא "מריח ריח של סם אסור" - תירוץ שנועד להכשיר את הכניסה לדירה ללא צו. כאשר האב מחה על המתרחש, השוטר דחף אותו באלימות, לקח ממנו את מכשיר הטלפון הנייד כדי למנוע ממנו לתעד את האירוע, והכוחות נכנסו לחיפוש נרחב בארונות ובמקרר, שבו לא נמצא דבר. רק בשלב מאוחר יותר הציגו השוטרים את הצו באמצעות מכשיר טלפון נייד.
בפסק הדין נקבע באופן חד-משמעי כי הימנעות השוטרים מהצגת הצו במועד הרלוונטי מהווה פגם חמור בהתנהלותם, שכן הם החלו בפעילות המבצעית בטרם הובהרה הסמכות החוקית לכך בפני הדיירים.
עו"ד מנשה יאדו מארגון "חוננו", אשר ייצג את ההורים בתביעה, הביע שביעות רצון חלקית מהפיצוי הכספי אך מתח ביקורת על הניסוח המקל של בית המשפט.
לדבריו, פסק הדין היה צריך לכלול ביקורת נוקבת וקשה הרבה יותר נגד מה שהגדיר כהתנהלות אלימה, כוחנית, בלתי מקצועית ובלתי מכבדת מצד השוטרים בשטח.