ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אשר מוביל את ההצעה, פועל להאצת הדיונים באופן ממוקד. מטרת ההאצה היא להשלים את שלבי החקיקה הראשוניים עוד בקדנציה הנוכחית, ובכך לאפשר החלת "דין רציפות" בכנסת הבאה.
על פי עיקרי הצעת החוק שאושרה, יבוטל המבנה הקיים ותתבצע הפרדה מוחלטת של סמכויות מוסד היועמ"ש בין שני בעלי תפקידים שונים: יועץ משפטי** ותובע כללי.
ההצעה קובעת כי היועץ המשפטי לממשלה ימונה באופן ישיר מטעם הממשלה, בהתאם להמלצתם של ראש הממשלה ושר המשפטים. סעיף מרכזי בהצעה קובע מהפך במעמדו, לפיו חוות דעתו המקצועית לא תחייב עוד את הממשלה או את שריה. בנוסף, הממשלה תוכל, באמצעות ועדת שרים מיוחדת שתקים, לקבוע באופן עצמאי את עמדתה המשפטית בכל הליך שבו היא מיוצגת, ואף לשכור את שירותיהם של עורכי דין פרטיים שייצגו אותה בבתי המשפט - במקום ייצוג בלעדי של הפרקליטות.
התובע הכללי יחזיק בסמכויות האכיפה והעמדה לדין. הוא ימונה על ידי הממשלה מתוך רשימת מועמדים שתגבש ועדה ציבורית, אשר מסתמן כי תהיה תחת שליטה פוליטית של הקואליציה. לפי ההצעה, התובע הכללי יהיה עצמאי לחלוטין ולא יהיה כפוף לחוות דעתו של היועץ המשפטי. החוק קובע כי השינויים ייכנסו לתוקפם מייד עם אישורו הסופי במליאת הכנסת.
להצעה צורף סעיף דנועד להקשות באופן משמעותי על פתיחה בחקירות פליליות והגשת כתבי אישום נגד נבחרי ציבור ומשרתים בכירים - ובכללם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. על פי הסעיף החדש, התובע הכללי לא יוכל לפתוח בחקירה פלילית נגד חברי כנסת, סגני שרים, שופטים, דיינים, ונציבי תלונות הציבור, אלא אם יקבל לכך אישור מוקדם ומפורש מבית משפט מחוזי.
יתרה מכך, הגשת כתב אישום בפועל נגד אותם בכירים תחייב אישור של ועדה מיוחדת בת שלושה חברים: שופט בדימוס (יו"ר), עורך דין שימונה על ידי היועמ"ש, ועורך דין בעל ניסיון פלילי שימונה על ידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.