חג השבועות שבא עלינו לטובה מחבר בין אדם, אדמה, קהילה ואחריות. החג מלמד אותנו שאת העתיד קוצרים רק במקום שבו הייתה זריעה אמיצה.
עבור מדינת ישראל, אנו חייבים לשים דגש על הזריעה במרכזים החדשים של ישראל, בנגב ובגליל, למען עתיד ילדינו ונכדינו.
מזה שנים מדינת ישראל מצטופפת במרכז גיאוגרפי אחד. ריכוז היתר של אוכלוסייה ותעסוקה בגוש דן מייצר פגיעות אסטרטגית ופערים חברתיים עמוקים. התוצאות מוכרות לכולנו, למשל, מחסור בשטחי מסחר ותעסוקה איכותיים, היעדר תחבורה ציבורית מספקת, ופגיעה בתחושת הקהילתיות.
הגיעה העת לחשיבה לאומית רחבה ונועזת בדמות הקמת שלושה מרכזי חיים עצמאיים, חזקים ומשגשגים: במרכז הארץ, בנגב ובגליל. פריסה נכונה של אוכלוסייה ותשתיות בצפון ובדרום היא המפתח המרכזי לפיתוח תעסוקה מתקדמת, חינוך מוביל, חדשנות ואיכות חיים אמיתית.
אחריות לאומית מתחילה במעשה
"נעשה ונשמע" הוא יסוד עמוק בזהות היהודית והציונית ומבטא את ההבנה שאחריות לאומית מתחילה במעשה. בחג השבועות, שבו קיבל עם ישראל את תורתו ואת ייעודו, החזון מקבל משנה תוקף בבניית הארץ, בחיזוק החברה, בהתיישבות, בערבות הדדית ובנכונות לקחת חלק פעיל בעתידה של מדינת ישראל.
בסיורים שלי בשטח, המושג של נעשה ונשמע מקבל פנים וקולות. לאחרונה פגשתי זוג צעיר שהחליט לעבור בקיץ לקרית שמונה, יזם שפותח דווקא בנגב את החברה הטכנולוגית שלו והמוני חבר'ה צעירים שבוחרים לחזק את השכונה בה הם גרים. הם לא מחכים שהתנאים יהיו מושלמים או שההחלטות יגיעו מלמעלה. הם קודם כל עושים.
פיתוח הנגב והגליל לא יכול להמתין להחלטות ממשלה או לפתרונות שיגיעו מלמעלה. העשייה חייבת להתחיל עכשיו, מהקרקע. תנועת אור פועלת בדיוק בנקודה הזו, יחד עם מנהיגים מקומיים, יזמים, רשויות ותושבים שמבינים שאת המציאות במצבנו המורכב, אנחנו חייבים לעצב במו ידינו. החלוציות של ימינו היא יצירת תנאים שיגרמו לצעירים לבחור להישאר, להוביל ולבנות כאן בית, במרכזים החדשים של ישראל, בנגב ובגליל.
לכן הנגב והגליל חייבים להתפתח כמרחבי חיים עצמאיים לחלוטין. אנחנו זקוקים לחבלים אזוריים חזקים, שבהם אזרח מקבל את כל צרכיו במרחק נגיעה: תעסוקה בהייטק ובתעשייה מתקדמת, רפואה איכותית, חינוך ברמה הגבוהה ביותר ותרבות עשירה. כשהצפון והדרום יעמדו בזכות עצמם, המדינה כולה נעשית מאוזנת, יציבה ובטוחה יותר.
חוסן קהילתי הוא תשתית לאומית קריטית
חג השבועות הוא חג של ברית, שייכות ולקיחת אחריות. מגילת רות, הנקראת בחג, מזכירה לנו את כוחה של אישה אחת שיוצאת כנגד כל הסיכויים, אך עם כל הערכים ובוחרת בחסד וערבות הדדית כערך ודרך חיים. רות בוחרת להישאר עם נעמי, גם כשהדרך אינה בטוחה והעתיד אינו ברור. הבחירה מבטאת נאמנות, חסד ואומץ, ערכים שעומדים בלב חג מתן תורה ובלב היכולת של אדם ועם דרך הקהילה בה הוא חי ופועל, להיבנות מחדש.
אנו נוכחים לדעת שהחוסן הישראלי נשען קודם כל על האנשים, על הקשר בין השכנים ועל הערבות ההדדית בשטח. חוסן קהילתי הוא תשתית לאומית קריטית. הוא המפתח לקחת חזון גדול כמו המרכזים החדשים וקהילות אור ולהפוך אותם למציאות של חוסן ושגשוג, חסד ואחריות, אופק ושייכות. חוסן קהילתי מאפשר לכל אזרח להרגיש שהוא במדינה שהכי טוב לחיות בה.
הברית העמוקה ביותר שלנו היא עם הילדים והנכדים שלנו, ביצירת הבית בו הם יגדלו מחר. עלינו מוטלת האחריות להבטיח להם מדינה בטוחה ומלאת אופק. זו היא משימת חיינו. אנחנו חייבים להיות מסוגלים להביט להם בעיניים ולדעת שעשינו עבורם הכול. במו ידינו.
חג שבועות שמח.
הכותב הוא מנכ"ל תנועת אור