מי שנסע עד לא מכבר מגוש עציון לקריית ארבע או למערת המכפלה בחברון, כמעט ולא נתקל בישובים יהודים בדרך. כרמי צור בצבץ איפשהו במובלעת ממערב לציר, אך חוץ ממנו השטח היה ערבי לגמרי.
כבישים מפותלים, פה ושם פילבוקס צבאי ויותר מדי שלטים אדומים המזהירים מפני כניסה לכפרים ערבים. שני גושים יהודים מנותקים זה מזה, עם הרבה שמות באמצע כמו "בית אומר", "אל ערוב" או סעיר שהגיעו תמיד ביחד עם דיווח על פיגוע כזה או אחר. הרי חברון בהם הילך דוד המלך היו שוממים מיהודים, והשמות המוכרים מערי נחלת שבט יהודה נשארו משויכים לכפרים ערבים עויינים כמו חלחול ובית ענון.
הקמת יישובים חדשים לאורך כביש 60 ויצירת רצף יהודי מגוש עציון להר חברון הייתה במשך עשורים חלום של כמעט כל תושב באזור, אולם לא יצאה אל הפועל למעט כמה נסיונות התיישבות שלצערנו לא צלחו. בקיץ הקודם נפל דבר. רוח חדשה נכנסה בלבבותיהם של כמה יהודים מתנועות התיישבות שונות, שהחליטו לשלב ידיים ולהסתער קדימה. השטח הולך ומשנה את פניו לבלי היכר, ולראשונה נדמה כי חלומם של רבבות אנשים בחבל יהודה קרוב להתגשם. אחרי שנה של התקדמות היסטורית ולא פחות משמונה נקודות התיישבות שהוקמו - הגיע הזמן לכתוב את תולדות הפרק הראשון במאבק להחייאתו מחדש של שביל דוד המלך, מחברון לירושלים.
תמכו עכשיו בחלוצים שעושים היסטוריה בנחלת יהודה>>>
הסנונית הראשונה שבישרה על התעוררות חדשה בארץ יהודה התרחשה אחרי חג הפסח בשנה שעברה. גרעין התיישבות עלה להר שממזרח לישוב כרמי צור, ותקע יתד בין ההכשרות הערביות הטריות שנפרסו לאורך הרכס בעקבות מאמצי הרש"פ להשתלט על השטח. למקום ניתן השם "צור יהודה". שני פינויים עברה החווה, אך חברי הגרעין סירבו לעזוב את השטח, ובהמשך גם הביאו עדר צאן למקום כדי להרחיב את האחיזה היהודית. כעבור כמה חודשים פתחו התושבים במקום בית מדרש פעיל לבחורים מישיבות גבוהות, ואפילו זכו להשיק לאחרונה בחווה עגלת קפה בימי שישי כדי לחבר את תושבי האזור למהלך.
השלב הבא הגיע כעבור פחות מחודשיים. אחרי כמעט שני עשורים של נסיונות היאחזות חוזרים ונשנים של פעילי תנועת נחלה במקום, החליט גרעין התיישבות חדש מבית התנועה לעלות פעם נוספת ל"מעלות חלחול", הפעם כדי להישאר לתמיד. מערכת הביטחון שהתרגלה למצב של פינוי אלים שמקפל את העסק אחרי כל ניסיון התיישבות, ניסתה להפעיל מיד את כל התותחים הכבדים כדי למנוע את התבססות הגרעין, אבל נאלצה לגלות שהפעם אף אחד לא מתכוון ללכת לשום מקום. שלושה פינויים ביום, פשיטות משטרתיות, צווי שטח צבאי סגור והחרמות ציוד היו השגרה עמה נאלצו להתמודד חברי הגרעין בשבוע הראשון, עד שבצה"ל הרימו ידיים. החלטת הממשלה שעברה שבועיים לאחר מכן וכללה בין היתר הכרזה על הקמת יישוב יהודי במעלות חלחול, הכריעה סופית את המאבק על הפסגה שמתנשאת לגובה של יותר מ1000 מטרים מעל פני הים ומהווה מעוז קריטי לשליטה על האזור. תנועת נחלה יחד עם גורמים נוספים בהתיישבות יכלו לסמן לעצמם בסיפוק וי על ניצחון חשוב שהשיגו אחרי מאבק ממושך.
מכאן הסכר כבר נפרץ. שלושה שבועות אחרי הוקמה גבעת גפן עמי - בין כביש עוקף אל ערוב לציר 60 הישן, בידי גרעין התיישבות נוסף שעלה לנקודה האסטרטגית. הקמת הגבעה השיגה 2 מטרות בו זמנית: הצבת עוד נדבך משמעותי ברצף המתהווה בין גוש עציון לחברון, ויצירת רצף מכרמי צור למעלות חלחול שקיבלה בהמשך את השם החדש "מרום יהודה" על שם לוחם צה"ל יהודה יהלום הי"ד שנפל במלחמה והיה מחלוצי ההתיישבות בגוש עציון. כעת כרמי צור כבר חדל להיות מובלעת בין אל ערוב וחלחול והפך לחלק משרשרת איתנה של נקודות יהודיות.
תמכו עכשיו בחלוצים שעושים היסטוריה בנחלת יהודה>>>
באופן לא מפתיע, השינויים הטקטונים בשטח לא התקבלו בעין יפה בקרב ערביי הכפר בית אומר - קן מרצחים שהכיל עד לפני כשנה וחצי גדוד טרור מאורגן, מה שגרר מהר מאוד גם סדרת התנכלויות בלתי פוסקות מצד מערכת הביטחון. זה החל בהתגרויות של פורעים מהכפר, הסלים מהר לתקיפות מאורגנות והצבת דוקרנים בצדי הגישה בהן נפצעו חלק מחברי הגרעין והגיע לחדירת מחבלים בחסות החשכה לגבעה שהשליכו בקבוקי תבערה מטווח של עשרות מטרים בודדים.
כואב לי לכתוב זאת בכל פעם, אבל גם במקרה הזה הגיב צה"ל בפיהוק לאירועים במקרה הטוב, ולרוב רק הגביר את התנכלויותיו לאחר כל אירוע. הערבים כמובן קיבלו אומץ והחריפו את ההתקפות. מי שלא חווה זאת על בשרו לא יבין לעולם מה זה להיות בלופ הזה. ערבים תוקפים > צה"ל הולך על האופציה הקלה ומפנה את היהודים כדי "למנוע חיכוך" > ערבים רואים שזה עובד ומקבלים אובר מוטיבציה > השטח בוער עוד יותר > הפינויים נעשים תכופים וחוזר חלילה, ואתה מנסה איכשהו בכל הסערה הזאת להישאר יציב על הרגליים בגבעה. אבל גם פה העקשנות וההתמדה עשו את שלהן. בכפר החלו להראות אט אט סימני שבירה, ואירועי הטרור הלכו ודעכו לגמרי. גם במערכת הביטחון, להבדיל, הכירו בחשיבותה של הגבעה, ואין גורם צבאי שמגיע כיום לשטח ולא קובע בנחרצות כי הנוכחות היהודית בנקודה חיונית לביטחון הנוסעים בציר הסמוך.
הנוסעים בכביש עוקף אל-ערוב, לעומת זאת, טרם התרגלו לנוכחותם של רועי הצאן מהגבעה בצדי הדרך, ואלו ממשיכים לקבל מבטים מופתעים וצפירות עידוד מנוסעים יהודים ולחילופין קללות וצעקות מהרכבים הערבים. לא ירחק היום שגם המראה הזה יהיה טבעי לכל דרי האזור.
במרום יהודה שהפך בנתיים לישוב, עמלו בנתיים על הקמת עשרות קראוונים למשפחות שביקשו לעבור להתגורר במקום, אך לצד העמקת השורשים לא שכחו לרגע שאסור להסתפק בכיפת ההר לבדה. באיסרו חג סוכות עלה גרעין התיישבות, שלוחה קדמית של הישוב, לנקודה נוספת ברצף מצפון. את שמה "כרם חממי" העניק לה ראש הגרעין אריה דיוויס, לזכרו של מפקדו בעבד אל"מ אסף חממי הי"ד שנפל בקרבות בעוטף עזה.
במקביל, עלה גרעין התיישבות חמישי במספר, לנקודה דרומית יותר מעל צומת העוקפים בואכה קרית ארבע. מדובר בצומת שממוקם במיזוג הכבישים 60 ו35, והיה בעשורים האחרונים מוקד לפיגועי טרור רבים. חלחול מצפון, חברון הערבית מדרום ובית ענון ממזרח. כל אלו חלשו על הצומת המרכזי בו עוברים עשרות אלפי יהודים מדי יום. למקום נבחר השם בית ענות, על שם הישוב היהודי הקדום בנחלת יהודה ששכן בו. כיום מונה הגבעה 3 משפחות, גרעין של בחורים והיד עוד נטויה. הקמתה של בית ענות, סללה את הדרך לחיבור כרמי צור ונקודות ההתיישבות בסביבותיה - לשכונת החרסינה בקרית ארבע שכבר נראתה היטב מראש ההר קרובה מתמיד.
תמכו עכשיו בחלוצים שעושים היסטוריה בנחלת יהודה>>>
פחות משנה חלפה מאז תקעה צור יהודה את היתד הראשונה בקרקע, וכמו בכל ההיסטוריה שמלווה אותנו מאז ימי גוש אמונים חזר התסריט הקבוע. מדינת ישראל ומוסדות ההתיישבות נסחפו ברוח שהפיחו החלוצים, והצטרפו גם הן למערכה. ראשונה אושרה באופן רשמי נקודת ההתיישבות מרום יהודה זמן קצר לאחר הקמתה. אישור הישוב היה הסימן הראשון שבישר על הבנה בקרב הגופים הרשמיים כי רצף יהודי בין חברון וגוש עציון הינו דבר חיוני וקריטי. בגל הבא של אישור הישובים בממשלה, הביא סמוטריץ' לאישור הקבינט את הקמתו של יישוב נוסף במרחב הזה - בראש יער אל-קרן הסמוך לכרמי צור. זמן קצר לאחר האישור עלתה למקום חווה כדי לשמור בנתיים על השטח, והיא מהווה הנקודה הצפונית ביותר ברצף היהודי שהולך ומתרחב.
במקביל החלה תנועת מלקחיים מהצד השני. גרעין התיישבות מבית ישיבת ניר עלה לגבעה 26 מצפון לקרית ארבע - שזכתה לשם "אורות נתנאל" על שמו של הקדוש נתי עוזרי הי"ד, מראשוני פורצי הדרך בהתיישבות, שנאחז במקום לפני שני עשורים וחצי יחד עם משפחתו עד שנרצח בביתו בידי מחבל נתעב. כשהדם עוד טרם יבש, פינתה אז ממשלת ישראל באופן בלתי נתפס את הגבעה, וזרקה את אלמנתו וילדיו החוצה אל הרחוב. כמעט שני עשורים עמדה הגבעה בשיממונה, עד שבשנים האחרונות החל גרעין התיישבות של תנועת נחלה לפקוד את המקום, אך פונה פעם אחר פעם. לפני מספר חודשים ניאותה מערכת הביטחון לאשר התיישבות יהודית במקום, ועשר משפחות הגרעין המייסד עלו באופן קבוע לגבעה.
במסגרת הגל האחרון של אישור הישובים בממשלה לפני כחודש, אושרה הקמתו של יישוב נוסף בין מרום יהודה לבית ענות, שחתם לעת עתה את הרשימה המכובדת של לא פחות מ8 גבעות, חוות וישובים שהוקמו במרחב בשנה האחרונה. לישוב המתוכנן נבחר השם גד-נתן, על שם גד הנביא ונתן החוזה שקבורים בעיירה חלחול הסמוכה. עד שיוקם יישוב הקבע, עלתה לקרקע בשבועות האחרונים חווה חקלאית כדי לשמור על אדמותיו מפני פלישה ערבית.
תמכו עכשיו בחלוצים שעושים היסטוריה בנחלת יהודה>>>
המהפכה ההיסטורית שמתרחשת בנחלת יהודה רשומה על שמם של יהודים רבים מגזרות שונות ותנועת התיישבות רבות, שנחלצו למשימה, שילבו ידיים והסתערו קדימה. אחד מהם הוא ידידיה אמסלי - ממקימי גבעת אעירה שחר בבנימין ויליד קרית ארבע. את אמסלי אני מכיר כמעט 10 שנים, מפעילות משותפת בגבעות בנימין. "אני איתכם רק לבנתיים, כשאסיים פה אחזור ליהודה", היה אומר תמיד. השנים חלפו להן ואנחנו התבדחנו שלעד הוא יישאר תקוע כאן, בארץ בנימין הזרה. אבל אמסלי היה ממוקד מטרה. כשגבעת אעירה שחר הסמוכה לכוכב השחר שהקים במו ידיו הגיעה כבר ל25 משפחות, קיבל אמסלי החלטה סופית: עוברים לשלב הבא.
"בתור ילד בקרית ארבע השתתפתי הרבה בנסיונות עלייה שהתרחשו כאן סביב הישוב, ולצערי זכור לי משם תחושות קשות של חוסר הצלחה", מספר אמסלי על התהליך שהוביל אותו לקבל את ההחלטה. "ראינו בעיניים איך הערבים חונקים את הישובים, חונקים את קרית ארבע, ולמרות שניסינו שוב ושוב נתקלנו בהתנגדות עזה של המערכת ולא הצלחנו להבקיע. במהלך המלחמה המצב הקשה בחבל יהודה היכה בי עוד יותר. הייתי מגיע מהבית להורים בקרית ארבע בזמן שבבנימין עוד ועוד נקודות קמות בכל חודש ושטחים עצומים שבים לבעלות יהודית, וכל הדרך מגוש עציון לקרית ארבע התחושה שלי הייתה שאני נוסע בתוך מדינה פלסטינית. אתה מסתכל החוצה מהחלון ומבין שבמקרה שחלילה ינסו לעשות גם פה טבח, היהודים יהיו בעמדת נחיתות מטורפת כי כל הכביש מוקף בכפרים ערבים והישובים היהודים בתוך מובלעות", הוא מתאר.
"זה הוליד אצלי את ההבנה שהגיע הזמן לחזור לכאן ולהוביל מהלך פורץ דרך. דיברתי עם יהודה שרבף, חבר מהעבר שהקים את חוות העיטם, והגענו להחלטה להעלות מחדש גרעין למעלות חלחול. בחרנו את הגבעה שם כשלב ראשון, אבל באמירה ברורה שאנחנו הולכים על מהלך גדול הרבה יותר בכל המרחב שבין קרית ארבע לגוש עציון. זה מרחב עצום ששומם לגמרי מבחינת התיישבות יהודית, וצריך כמה שיותר מהר להציל את מה שטרם נכבש ממנו. רגע לפני העלייה תפסה תנועת נחלה את המושכות, והצליחה בחסדי שמים לבסס את הנוכחות היהודית במעלות חלחול מעל ומעבר לציפיות. אנחנו יכולנו כבר לעבור הלאה לרכס הבא"
כאן כבר נכנס אמסלי בצורה מלאה לפעילות בשטח, ועזב את ביתו בגבעות כוכב השחר. "בחודשיים הראשונים לעלייה של גפן עמי זכיתי להיות כאן בגבעה, לעזור וללוות את מי שמנהלים את הגבעה כיום, כשאשתי והילדים נשארו בנתיים באעירה שחר. כשגפן עמי החלה לעמוד על הרגליים אחרי שורת משוכות ואתגרים שצלחה, יכולתי סוף סוף לחזור קצת הביתה להיות עם הילדים בחגים", אומר אמסלי בחיוך.
אם חשבנו ששבועות ארוכים מלאי תלאות בגפן עמי יגרמו לו לקחת פסק זמן למנוחה, מבחינתו הוא כבר סימן את היעד הבא. יחד עם גרעין בחורים ועדר צאן עלה אמסלי לנקודת התיישבות חדשה - בית ענות. את המשמעות של הנוכחות היהודית בשטח החלו מהר להרגיש היטב. כבר בשבת הראשונה לאחר העלייה הבחין רועה הצאן של הגבעה במשאבת בטון ערבית שעוסקת בהקמת מבנה בלתי חוקי חדש בשטח C סמוך. הוא מיהר לדווח לצה"ל, וכוחות הגיעו לנקודה כדי למנוע את המשך העבודות. בניית הבית הזה אולי נעצרה, אבל סביבו מתנוססים להם כבר עשרות מבנים שפלשו, עדות להפקרות שהתחוללה כאן במשך עשורים. "בתחילת השנה אחרי שב"ה הצלחנו למלא כאן רצף ראשוני בצד הצפוני של השטח באזור כרמי צור, הבנו שהגיע הזמן לעבור דרומה לקרית ארבע. אני רואה במהלך הזה חשיבות כפולה, גם השלמת הרצף אבל לא פחות מכך גם פריצת הגבולות של קרית ארבע שהייתה חנוקה ומכותרת כבר שנים בבנייה ערבית וכמעט לא הצליחה להתרחב", משתף אמסלי באסטרטגיה שמאחורי הקלעים.
בעיניו, הרצף אליו שואפים הוא וחבריו אינו כזה של "שורת איים", כי אם רצף יהודי מלא ומוחלט. "בשיטת ההתיישבות שמנחה אותנו, אנחנו לא רואים את הגבעה - שבעז"ה תהפוך לישוב, ככזאת ששומרת רק על כיפת ההר עליה היא ממוקמת, אלא כמעוז שחולש על המרחב עד לנקודה הבאה ברצף", הוא מדגיש. "אנו מתחילים כמובן מסיורים להגברת הנוכחות היהודית במרחב בין הנקודות, אבל בשאיפה כמה שיותר לבסס את האחיזה באמצעות רעיית צאן, חקלאות ופריצת דרכים שיקלו את הגישה לשטח. המטרה מבחינתנו היא שיהודים יוכלו ללכת בביטחון ובשלווה מחברון לירושלים".
תמכו עכשיו בחלוצים שעושים היסטוריה בנחלת יהודה>>>
מי שהחליף את ידידיה אמסלי בניהולה של גפן עמי היה יאיר בן ברוך שעבר להתגורר במקום עם אשתו ובתו. השליחות בישוב הארץ שתכננו לעצמם בני הזוג בהמשך החיים הייתה עדיין בגדר חלום רחוק, אך אירוע מזעזע שהתרחש גרם לשינוי מהיר של התוכניות. "כבר אחרי החתונה אני ואשתי החלטנו שברצוננו להצטרף למהלך הגדול שהולך ומתגבר בשנים האחרונות ולהקים נקודת התיישבות בעצמנו. תכננו לעלות רק שנה לאחר מכן ולהתארגן בנחת, אך הפיגוע המזעזע בו נרצח שליו זבולוני טרף את הקלפים", מספר בן ברוך. "המחבל שביצע את הרצח היה שוטר פלסטיני שהתגורר בכפר חלחול. לכולם היה ברור שנדרשת תגובה מהירה של לקיחת שטח, ולכן בחרנו לעלות לגבעה עליה שוכנת כיום גפן עמי שממוקמת בין כפר המרצחים למקום הפיגוע בצומת הגוש, בכיפה שחולשת על הציר".
"עלינו באמת בהחלטה של רגע כשנקראנו לדגל, אבל מהר מאוד התחברנו למקום הזה בצורה עמוקה", משתף בן ברוך, ומדגיש כי בעיניו נקודת ההתיישבות שזכה לנהל ואלו הסמוכות לה הן הרבה יותר מעוד מעוזים אסטרטגים לתפיסת המרחב.
"כל רגב מארץ ישראל יש לו קדושה, אך חשיבותו של האזור הזה - בין שתי הערים המרכזיות של ארץ ישראל, עיר האבות חברון ועיר הקודש ירושלים, מורגשת עוד יותר ונותנת כוח עצום להמשיך. במשך שנים האזור הזה היה ריק לגמרי, ובתוך שנה ראינו כאן פריצת דרך חסרת תקדים. בעיני העובדה שזה קרה מראה שיש פה סייעתא דשמיא עצומה מעבר לרגיל. הסיבה שהאזור הזה של שביל דוד המלך נשאר מדשדש מאחור במשך שנים ארוכות, אפילו לאחר פרוץ המלחמה, בזמן שביתר ההתיישבות התרחשה מהפכה משמעותית, היא לא רק טכנית. יש פה משהו עמוק יותר שקשור לתהליך שעם ישראל צריך לעבור בשיבה לארצו ולמקורותיו. ומי יודע, אולי כמו שלמדנו על תהליך הגאולה שיגיע קודם תיקון חומרי וגשמי ועל גביו יצמח התיקון הרוחני של עם ישראל, זה מה שאנו רואים פה - בהתעוררות שממלאת את נחלת יהודה.
מביאים את הגאולה בידיים! השתתפו עכשיו במאבק לגאולת נחלת יהודה>>>