איתן זיו, חבר ילדות של רב סרן איתמר ספיר, שנפל בקרב בדרום לבנון, ספד לו בכאן חדשות: "אחת התכונות הבולטות של איתמר היא שהיה אפשר לראות כבר מימי התיכון - הוא היה מאוד מפוקס. כולנו היינו נערים שובבים, הוא היה החלטי, כל דבר הוא עשה עד הסוף".
רב סרן במילואים איתמר ספיר, בן 27 מעלי, סגן מפקד פלוגה בגדוד 7008, עוצבת חצי האש, נפל בקרב בדרום לבנון - כך התיר צה"ל לפרסום מוקדם יותר היום. הוא הותיר אחריו את רואי רעייתו, מעיין בנו הבכור, הוריו יהודה ורבקי, ואחיו טל, ארז ויוסף.
"גדלנו ביחד ממש מגיל קטן, מגיל אפס", סיפר איתן. "היינו ביחד בגן, בבית הספר, הדרכנו ביחד בבני עקיבא, ממש כל מהלך החיים היינו ביחד. איתמר עשה כל דבר שהוא עשה בטוטאליות, ברצינות רבה. אם זה בהדרכה בבני עקיבא, אם זה באימונים שהוא היה עושה כבר מגיל מאוד צעיר כי הוא כיוון באמת לצבא. את המלחמה הוא התחיל עוד בקבע, עוד לפני שהשתחרר. הוא השתחרר לפני קצת יותר משנה, היה מ"פ במגלן".
איתן הוסיף כי לאחר שנולד בנו של איתמר, הוא וזוגתו רואי יצאו לטייל: "הוא הפך לאבא והשתחרר כמה חודשים אחר כך. הם הספיקו קצת לטעום מהאזרחות בין מילואים למילואים. והוא התחיל ללמוד שנה, ויצא לחיים כמה שאפשר בין כל המילואים".
איתמר, לדברי חברו איתן, הצטיין בכל מה שעשה: "איפה שהוא היה, גם בזמן המילואים וגם בזמן הלימודים, הוא היה שם עד הסוף. אני זוכר אותו מאז ומתמיד תלמיד מצטיין". מהשיחות עם איתמר, סיפר שהוא זוכר רוגע: "למרות שבשנים האחרונות כבר לא היינו גרים אחד ליד השני, השתדלנו אחת לכמה זמן, גם אם זה פעם בכמה חודשים, להיפגש בשבתות כששנינו נמצאים בעלי. גם אם זה אומר הליכה של 20 דקות מאחד לשני".
איתן שיתף שקיבל את הבשורה המרה כשהוא בעצמו היה במילואים בגבול הצפון: "הייתי באיזושהי ישיבה בלי הטלפון, ויצאתי וראיתי שניסו לתפוס אותי כמה וכמה פעמים. אבא שלי ועוד כמה אנשים. חזרתי אליו וישר שמעתי שמשהו קרה, הבנתי שמשהו קרה, ורק הספיק שהוא אמר את השם ואז זה אגרוף לבטן. זה חוזר על עצמו כבר כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות וזה אף פעם לא קל".