בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דחה פה אחד את עתירתם של עיריית חברון, הווקף המוסלמי והוועד לשיקום העיר העתיקה נגד פרויקט הקירוי של החצר הפנימית במערת המכפלה.
העתירה הוגשה בעקבות הודעת הפקעה מצומצמת שפרסם ראש המינהל האזרחי בספטמבר 2025, הנוגעת לשטח של 0.288 דונם בחלל הרום בלבד, ומטרתה לאפשר את הקמת הגג מעל החצר המשמשת את המתפללים.
החלטת הדרג המדיני לקדם את הפרויקט, שהחל להתקדם לסירוגין עוד בשנת 2008, התקבלה בנובמבר 2024, ונכון להיום כבר נבחר ספק והעבודות צפויות להסתיים לקראת אמצע חודש יוני הקרוב.
בפסק הדין המרכזי, שכתב הנשיא יצחק עמית ובו תמכו השופטים דוד מינץ ורות רונן, נקבע כי דין העתירה להידחות לאור הצורך הציבורי החיוני שבפרויקט. השופטים הבהירו כי הקירוי הקיים כיום, המורכב מיריעת פלסטיק ארעית וחלקית, אינו מספק וגורם למפגעי בטיחות קשים, להצפות חוזרות ונשנות בחצר ולקשיים ממשיים במימוש חופש הפולחן בימי החורף והקיץ.
כדוגמה לכך צוין כי בשנה האחרונה, במהלך אירוע "שבת חיי שרה" שבו פקדו את המקום עשרות אלפי בני אדם, נאלצו להפסיק את התפילות בחצר בשל מי הגשמים שחדרו גם לתוך המבנה.
העותרים הפלסטינים טענו מנגד כי הם בעלי הסמכות הבלעדית לתכנון במתחם וכי ההפקעה נעשתה ממניעים פוליטיים ומשיקולים זרים של שרים בממשלה, המבקשים ליטול מהם סמכויות. כמו כן, צירפו חוות דעת שלפיה הקירוי יפגע באופי ההיסטורי של האתר.
מנגד, המדינה הציגה עמדה לפיה נציגי המינהל האזרחי ניסו לתאם את המהלך מול הווקף והעירייה, אך נתקלו בסירוב גורף וקטיגורי מצידם לכל שינוי או בנייה של גג במתחם. בעקבות החרם הפלסטיני, הועברו סמכויות התכנון לוועדת המשנה של מועצת התכנון העליונה, שדחתה את התנגדויותיהם בשלל ערכאות תכנוניות.
הנשיא עמית דחה את הטענות לפגיעה במבנה ההיסטורי, והדגיש כי הקירוי החדש תוכנן בקפידה, יהיה שקוף, ישמור על מעבר אור ואוויר ואף יאפשר להשיב לפעולה את שעון השמש העות'מאני ההיסטורי - ובכך ישפר את נראות האתר בהשוואה למצב המוזנח כיום.
עוד הודגש כי ההפקעה היא מידתית ביותר ואינה נוגעת לפני הקרקע אלא לחלל הרום בלבד. השופטים הזכירו את "פרשת המעלית" (פרויקט ההנגשה במערה) וציינו כי הקירוי החדש יעמוד לטובת כלל האוכלוסיות, שכן גם המתפללים המוסלמים ייהנו מחצר מוגנת ויבשה במהלך עשרת ימי "החריג המוסלמי" בשנה שבהם המתחם פתוח עבורם בלבד.
השופטת רות רונן ציינה בהחלטתה כי הגיעה למסקנה "לא בלי התלבטות", לנוכח הרגישות הקיצונית של האתר והעובדה שהמדינה נטלה את סמכויות התכנון של הווקף והעירייה. עם זאת, הכריעה רונן לטובת דחיית העתירה בשל שורת נימוקים מצטברים: מדובר בהתערבות אדריכלית מצומצמת מאוד (פחותה מהקמת המעלית), נעשה ניסיון אמיתי לשיתוף פעולה מצד המדינה, מטרת הבינוי מוגבלת אך ורק למניעת נזקי ההצפות, והאלטרנטיבה של השארת יריעת הפלסטיק הארעית והמכוערת אינה קבילה ואינה בטיחותית.
מנכ"ל בצלמו שי גליק מסר: "בעשור האחרון פעלתי רבות להנגיש ולשפר את חופש הפולחן במערת המכפלה לכל הפונים. אני מברך על החלטת בג"ץ וקורא למינהל האזרחי לא להתמהמה ולסיים במיידי את קירוי ושיפור כלל התשתיות במקום כיאה למקום מכובד זה".