חברת אל על סיכמה את הרבעון הראשון של שנת 2026 עם הפסד נקי של כ-67 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-96 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בחברה מייחסים את עיקר הפגיעה למבצע "שאגת הארי", לצד עליית מחירי הדלק והתחזקות השקל מול הדולר, שהובילו לירידה בהכנסות לכ-562 מיליון דולר לעומת כ-774 מיליון דולר אשתקד.
על פי נתוני החברה, הנזק הכולל ממבצע "שאגת הארי" נאמד בכ-145 מיליון דולר לאחר מס, מתוכם כ-90 מיליון דולר נרשמו ברבעון הראשון וכ-55 מיליון דולר נוספים צפויים להירשם ברבעון השני. במהלך התקופה נפגעה פעילות החברה בעקבות צמצום משמעותי בפעילות נתב"ג במשך כ-40 יום, כאשר חודש מרץ התאפיין בפעילות תעופתית מינימלית.
לצד הפגיעה בפעילות, באל על מדווחים כי החל מאמצע חודש אפריל נרשמה התאוששות חדה בביקושים לטיסות החברה. צבר ההזמנות הגיע בסוף אפריל לכ-1.2 מיליארד דולר, ובחודש אפריל נשבר שיא מכירות חודשי עם מכירת כרטיסים בהיקף של כ-560 מיליון דולר.
החברה הודיעה כי לקראת עונת הקיץ הקרובה היא צפויה להגדיל את היצע המושבים בשיעור של 6% עד 10%, לצד פתיחת 10 יעדים חדשים ותגבור קווים קיימים. במקביל המשיכה אל על לקדם את תוכנית ההצטיידות שלה, כולל מימוש אופציות לרכישת שישה מטוסי דרימליינר נוספים ושדרוג ארבעה מהם לדגם 787-10.
מנכ"ל אל על, לוי הלוי, אמר, "תוצאות הרבעון הראשון מוכיחות פעם נוספת את חוסנה האסטרטגי והפיננסי של אל על, המאפשר לחברה לנווט בהצלחה גם אל מול האתגרים המורכבים ביותר". לדבריו, החברה הצליחה לשמור על יציבות תפעולית ופיננסית גם בתקופת המשבר, תוך המשך הפעלת הגשר האווירי בין ישראל לעולם.
סמנכ"ל הכספים של החברה, רו"ח גיל פלדמן, אמר כי בתחילת חודש מאי חזרה החברה לפעילות מלאה עם ביקושים חזקים לטיסותיה. לדבריו, "מדיניות הגידור האפקטיבית שנקטה החברה הצליחה לצמצם חלק מהשפעת עליית מחירי הדלקים, אותה חווים בכלל שוק התעופה העולמי".
עוד עולה מהדוחות כי שיעור התפוסה ברבעון עמד על כ-83% לעומת כ-94% ברבעון המקביל, בעוד שה-EBITDAR הסתכם בכ-16 מיליון דולר בלבד לעומת כ-213 מיליון דולר אשתקד. הון החברה הסתכם בסוף הרבעון בכ-1.011 מיליארד דולר, והיקף המקורות הנזילים הזמינים לשימוש עמד על כ-1.905 מיליארד דולר.