בית המשפט העליון קיבל את ערר הפרקליטות וקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפעול מול חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים לצורך הקפאת נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות.
ההחלטה ניתנה במסגרת פרשת הונאת הקריפטו המכונה "העוקץ הרוסי", שנחקרת בישראל.
על פי החשד, במסגרת הפרשה בוצעו הונאות השקעה במטבעות קריפטוגרפיים כלפי אזרחים בארץ ובעולם, בעיקר יוצאי מדינות חבר העמים. לפי חומרי החקירה, כספי ההונאה הועברו בין ארנקים דיגיטליים שונים והתנקזו לארנק שבו הוחזקו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של יותר מ-10 מיליון דולר.
בפרקליטות המדינה טענו כי החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה את צו הקפאת הארנק הדיגיטלי, עלולה הייתה לפגוע באופן ממשי ביכולת רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים. עוד נטען כי ביטול ההקפאה עלול היה לסכל פעולות שנדרשו למניעת הברחת הכספים.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית ועו"ד איילת לוי מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, הזהירה כי אימוץ עמדת בית המשפט המחוזי עלול ליצור "עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים ולגורמי טרור.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי פעולת המשטרה נעשתה בסמכות וכי היא רשאית לפנות לחברות זרות לצורך קבלת סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים דיגיטליים החשודים בקשר לעבירות פליליות. בפסק הדין נקבע כי סמכות זו נשענת על סעיף 3 לפקודת המשטרה.
עוד נקבע כי פניית המשטרה לחברת Tether בוצעה במסגרת שיתוף פעולה וולונטרי וללא כפייה. בכך הפך העליון את החלטת בית המשפט המחוזי והשיב את תוקף צו ההקפאה על הארנק הדיגיטלי.