יו"ר ועדת הכלכלה, שלום שמחון, הודיע היום בתום דיון שעסק בהצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים, על הקמת ועדת משנה, שתציע מנגנון לקביעת גובה התמלוגים שישולמו עבור שימוש ביצירות. ועדת המשנה, בראשות ח"כ מלי פולישוק- בלוך ובהשתתפות ח"כ אבשלום וילן, וגלעד ארדן, תפעל בתיאום עם הממשלה ועם נציגי היוצרים, המבצעים והמשתמשים, ותסתייע בייעוץ כלכלי חיצוני, במטרה להסדיר בהסכמה את דרכי "חישוב" התמלוגים (למשל כמה ישלם בית מלון שבו 50 חדרים בתפוסה מסויימת, או כמה תשלם מספרה קטנה עבור השמעת יצירה). כמו כן, תציע ועדת המשנה חלופה (לחוק הקיים כיום) שתאפשר מתן פיצוי לאמנים עבור מכירת אמצעי הקלטה- כגון קלטות ודיסקים. בכך נענה שמחון לדרישת נציגי המבצעים והיוצרים, שטענו כי לו יושם בישראל חוק התקני הקלטה היו האמנים זכאים ל- 40 מיליון עבור המכירות. שמחון הודיע כי הועדה תסיים את הכנת החוק תוך 3 חודשים.
הצעת הממשלה, שהוצגה בישיבה על ידי טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, קובעת כי בית המשפט המחוזי בת"א ידון ויתמחה במחלוקות שיתגלעו בין התאגידים לניהול זכויות היוצרים והמבצעים לבין המשתמשים, בשאלת גובה התמלוגים המגיעים למבצעים ויוצרים. בית המשפט יחליט מהו המחיר הנאות וינטרל בכך את כוח השוק החזק של התאגידים המייצגים את רוב האמנים. המחירים שיקבע בית המשפט על פי הקריטריונים המפורטים בחוק, יהוו את התשתית הנורמטיבית של מחירי התמלוגים. נציג הממונה על ההגבלים העסקיים ביקש כי לצד המנגנון שיוקם ימשך הפיקוח על התאגידים לניהול משותף, מתוקף חוק ההגבלים, וזאת בשל העובדה כי הם נהנים מכוח שוק מונופוליסטי.
בדיון פרץ ויכוח בין התאגידים המייצגים את האמנים, שסברו כי החוק מקפח את האמנים, לבין המשתמשים ביצירות (גופי השידור, בתי המלון, המסעדות), שתמכו בחוק שיקטין את יכולת ההתמקחות של התאגידים.
מנכ"ל שח"ם- איגוד שחקני מסך, יורם חטב, שייצג בדיון גם את עמדת אשכולות (חברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל) ביקש להוריד את הצעת החוק משולחן הועדה כליל. לדברי חטב משרד המשפטים מנהל מלחמה נגד האמנים, שהם "הסקטור החלש ביותר בקרב היוצרים". חטב מחה נגד הצגת תאגידי האמנים בדברי המבוא לחוק, כבעלי כוח. "אנחנו אדירי כוח?", תהה חטב, "מישהו יכול להשוות אותנו לחברות הכבלים שמתמזגות ומתמזגות וצוברות עוצמה?". חטב טען כי חברות הכבלים לא שילמו תמלוגים לאשכולות במשך שנה שלמה.
עו"ד אייל פרייס, המייצג את הפדרציה לתקליטים, טען כי הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת עוסקת בהרבה יותר מקביעת גובה התמלוגים. היא מסדירה רגולציה לכל התנאים שבין תאגידי היוצרים למשתמשים.
מנכ"ל אקו"ם, יוריק בן דוד, אמר כי הפוטנציאל העסקי הטמון בשוק בכללותו (עבור כל התאגידים לניהול זכויות יוצרים ומבצעים) הוא מיליארד שקלים, אך התאגידים מצליחים לגבות רק 15% מהתמלוגים.
יוחאי חי מהפי"ל (הפדרציה מוסיקה ישראלית) אמר כי החוק מקריב את הזכויות הקנייניות של האמנים ורואה בהיבט הכלכלי את חזות הכל. "כשם שלא קובעים כמה יעלה בקבוק מים כך אי אשפר לקבוע כמה עולים תמלוגים". יעקב מנדל יו"ר הועד המנהל באמ"י דרש כי כל המשתמשים ביצירות יחויבו בקבלת רשיון. חנן יובל, מאמ"י הבהיר כי התמלוגים הם "הפנסיה של האמנים" והחוק יקטינם עוד יותר. אבי שמש, יו"ר תל"י (חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה) דרש כי המבוא להצעת החוק ישונה, וזאת משום שהוא כולל משפטים המציגים את התאגידים לייצוג אמנים כאדירי כוח, והדבר עלול להשפיע על בית המשפט, שיקבע החלטותיו לפי רוח המבוא.
קרני לוטן רסנר, המייצגת את ארגוני הכבלים, טענה כי התנגדות התאגידים המייצגים יוצרים להצעת החוק נובעת מכך שהם חושבים שיוכלו להשיג מחיר גבוה יותר עבור היצירות. לדבריה, דרש שח"ם מחברות הכבלים תמלוגים הגבוהים פי 8 ממה ששולם עד כה.
עו"ד כרמית בראון, המייצגת את התאחדות המלונות, אמרה שקיימים בתי מלון קטנים, של 20 חדרים, המתקשים להתמודד עם מבול הפניות מכל התאגידים המייצגים אמנים. לדבריה העובדה שאין מחיר מוגדר לשימוש ביצירות מנהל התאגידים מו"מ מול בתי המלון. מנהלת סימפוינט רעננה מחתה אף היא על גובה התמלוגים וסיפרה כי שילמה לאקו"ם עבור הזכויות המגיעות לשלמה המלך עבור "שיר השירים".
להערת ח"כ גלעד ארדן כי החוק מעניק כוח דרקוני לשר המשפטים, ביקש ח"כ דוד טל כי בחוק יקבע כי דרוש לו אישור ועדת הכלכלה. (ש)
הצעת הממשלה, שהוצגה בישיבה על ידי טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, קובעת כי בית המשפט המחוזי בת"א ידון ויתמחה במחלוקות שיתגלעו בין התאגידים לניהול זכויות היוצרים והמבצעים לבין המשתמשים, בשאלת גובה התמלוגים המגיעים למבצעים ויוצרים. בית המשפט יחליט מהו המחיר הנאות וינטרל בכך את כוח השוק החזק של התאגידים המייצגים את רוב האמנים. המחירים שיקבע בית המשפט על פי הקריטריונים המפורטים בחוק, יהוו את התשתית הנורמטיבית של מחירי התמלוגים. נציג הממונה על ההגבלים העסקיים ביקש כי לצד המנגנון שיוקם ימשך הפיקוח על התאגידים לניהול משותף, מתוקף חוק ההגבלים, וזאת בשל העובדה כי הם נהנים מכוח שוק מונופוליסטי.
בדיון פרץ ויכוח בין התאגידים המייצגים את האמנים, שסברו כי החוק מקפח את האמנים, לבין המשתמשים ביצירות (גופי השידור, בתי המלון, המסעדות), שתמכו בחוק שיקטין את יכולת ההתמקחות של התאגידים.
מנכ"ל שח"ם- איגוד שחקני מסך, יורם חטב, שייצג בדיון גם את עמדת אשכולות (חברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל) ביקש להוריד את הצעת החוק משולחן הועדה כליל. לדברי חטב משרד המשפטים מנהל מלחמה נגד האמנים, שהם "הסקטור החלש ביותר בקרב היוצרים". חטב מחה נגד הצגת תאגידי האמנים בדברי המבוא לחוק, כבעלי כוח. "אנחנו אדירי כוח?", תהה חטב, "מישהו יכול להשוות אותנו לחברות הכבלים שמתמזגות ומתמזגות וצוברות עוצמה?". חטב טען כי חברות הכבלים לא שילמו תמלוגים לאשכולות במשך שנה שלמה.
עו"ד אייל פרייס, המייצג את הפדרציה לתקליטים, טען כי הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת עוסקת בהרבה יותר מקביעת גובה התמלוגים. היא מסדירה רגולציה לכל התנאים שבין תאגידי היוצרים למשתמשים.
מנכ"ל אקו"ם, יוריק בן דוד, אמר כי הפוטנציאל העסקי הטמון בשוק בכללותו (עבור כל התאגידים לניהול זכויות יוצרים ומבצעים) הוא מיליארד שקלים, אך התאגידים מצליחים לגבות רק 15% מהתמלוגים.
יוחאי חי מהפי"ל (הפדרציה מוסיקה ישראלית) אמר כי החוק מקריב את הזכויות הקנייניות של האמנים ורואה בהיבט הכלכלי את חזות הכל. "כשם שלא קובעים כמה יעלה בקבוק מים כך אי אשפר לקבוע כמה עולים תמלוגים". יעקב מנדל יו"ר הועד המנהל באמ"י דרש כי כל המשתמשים ביצירות יחויבו בקבלת רשיון. חנן יובל, מאמ"י הבהיר כי התמלוגים הם "הפנסיה של האמנים" והחוק יקטינם עוד יותר. אבי שמש, יו"ר תל"י (חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה) דרש כי המבוא להצעת החוק ישונה, וזאת משום שהוא כולל משפטים המציגים את התאגידים לייצוג אמנים כאדירי כוח, והדבר עלול להשפיע על בית המשפט, שיקבע החלטותיו לפי רוח המבוא.
קרני לוטן רסנר, המייצגת את ארגוני הכבלים, טענה כי התנגדות התאגידים המייצגים יוצרים להצעת החוק נובעת מכך שהם חושבים שיוכלו להשיג מחיר גבוה יותר עבור היצירות. לדבריה, דרש שח"ם מחברות הכבלים תמלוגים הגבוהים פי 8 ממה ששולם עד כה.
עו"ד כרמית בראון, המייצגת את התאחדות המלונות, אמרה שקיימים בתי מלון קטנים, של 20 חדרים, המתקשים להתמודד עם מבול הפניות מכל התאגידים המייצגים אמנים. לדבריה העובדה שאין מחיר מוגדר לשימוש ביצירות מנהל התאגידים מו"מ מול בתי המלון. מנהלת סימפוינט רעננה מחתה אף היא על גובה התמלוגים וסיפרה כי שילמה לאקו"ם עבור הזכויות המגיעות לשלמה המלך עבור "שיר השירים".
להערת ח"כ גלעד ארדן כי החוק מעניק כוח דרקוני לשר המשפטים, ביקש ח"כ דוד טל כי בחוק יקבע כי דרוש לו אישור ועדת הכלכלה. (ש)