נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, מצדיק את התלונות שהוגשו נגד שופטי בית המשפט העליון בגין ניהול הליך שיפוטי אינטנסיבי ומתן החלטות ביום שבת בנוגע להפגנות מחאה נגד הממשלה.
החלטה עוסקת בעתירה שהוגשה בחודש אפריל בנוגע לאישור קיומן של הפגנות ומחאות בזמן מלחמה ותחת הגבלות של פיקוד העורף, שבמסגרתה חתמו השופטים על שלוש החלטות מהותיות בעיצומו של יום המנוחה.
התלונות נגד השופטים עמית, כבוב וכשר הוגשו על ידי קשת רחבה של גורמים ציבוריים, בהם רבנים, נבחרי ציבור ועמותות, שטענו כי מדובר ב"חילול שבת גמור ופגיעה חסרת תקדים בדמותה היהודית של המדינה".
לדברי המתלוננים, לא הייתה בתיק כל דחיפות מבצעית או ביטחונית אמיתית שהצדיקה עבודה בשבת, תוך הפרה של חוק שעות עבודה ומנוחה.
מנגד, השופטים ביקשו לדחות את התלונות על הסף. בתגובתם הסבירו כי נאלצו לפעול בשבת נוכח דרישת פיקוד העורף להגיש תגובה רק ביום זה, ומאחר שהיה מדובר בחשש ל"פיקוח נפש" ובטיחות המפגינים והשוטרים בשטח. השופטים הדגישו כי מדובר בהחלטה דיונית מובהקת הנמצאת תחת שיקול דעתם הבלעדי של השופטים היושבים בדין.
הנציב קולה דחה את עמדת השופטים וקבע כי יש לו סמכות מלאה להתערב במקרה, שכן מדובר ב"דרך ניהול המשפט" ובפגיעה באמון הציבור, בהתאם ליסודות שהניחו נציבי העבר, השופטים בדימוס טובה שטרסברג-כהן ואליעזר גולדברג.
בהחלטתו, הזכיר קולה את מעמדה החוקתי של השבת המעוגן בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום, ואף ציטט מפסק דינו המפורסם של הנשיא לשעבר אהרן ברק בפרשת רחוב חורב: "השבת מקפלת בחובה את תמצית צביונה של היהדות".
"הציפייה מהרכב שופטי בית המשפט העליון הדנים בעתירה מסוג זה, היא שיתעטפו הן 'בגלימתם היהודית' והן 'בגלימתם הדמוקרטית'", כתב הנציב קולה בהחלטתו. "על בית המשפט העליון מוטלת חובה מוגברת לכבד את קדושת השבת ולפעול במסגרת החריגים בצמצום ובזהירות יתר. בענייננו, לא קמה דחיפות במתן ההחלטות במהלך השבת, וראוי וניתן היה למצוא פתרונות דיוניים חלופיים".
הנציב חתם את פסק דינו בציטוט של אחד העם על חשיבות השבת לעם היהודי, והדגיש כי התנהלות ההרכב היוותה פגיעה קשה בדרך ניהול המשפט הראויה.