ליאת, אמו של סמ"ר נועם המבורגר ז"ל שנפל אתמול מפיצוץ רחפן נפץ בגבול לבנון, התראיינה הבוקר (ראשון) בכאן רשת ב' ושיתפה בתחושות הקשות ובכאב העמוק הפוקד את המשפחה בעקבות האובדן הפתאומי.
"אנחנו פשוט קמים לסיוט. כואב הלב", אמרה האם. "אף אחד לא מאמין שדבר כזה יכול לקרות. הוא התגייס לתוך מלחמה. הוא היה כמעט שנתיים וחצי בתוך עזה. הוא נלחם והיה גאה. בתקופה האחרונה הם עלו צפונה, וכמו כל אמא כאן, כל פעם כשהוא נכנס הלב שלנו דופק מפחד".
האם הוסיפה כי דווקא הפעם המשפחה הייתה רגועה יותר בשל שהותו בבסיס, וכי תסריט קשה כזה לא עלה בדעתם, "היינו יותר רגועים כי הוא היה בבסיס, ותסריט כזה רע לא דמיינו. וזה באמת כואב הלב ועצוב ברמות שקשה לתאר. וככה בבום, אחרי 23 שנה שאתה מגדל ילד, פתאום הוא איננו".
לדבריה, בנה אהב מאוד את תפקידו הצבאי בתיקון טנקים: "הוא מאוד אהב. מצד אחד הוא לא היה קרבי, ומצד שני - את כל מה שהוא עשה, שזה בסופו של דבר לתקן את הטנקים הוא מאוד אהב. הוא אהב שבזכות היכולות שלו באלקטרוניקה, ובידיים הטובות שלו, הוא זה שבעצם עוזר ותומך בלחימה הזאת".
היא סיפרה על השירות הצבאי של בנה: "העבודה הייתה מאוד קשה. לחשוב שכל הזמן קוראים לך להיכנס ללבנון, לצאת מלבנון, להיות בתוך עזה, לצאת מתוך עזה, לתקן תחת טילים. הוא היה אומר לי תחת ירי שהוא נכנס לטנק ועוזר לחבר'ה שלנו להתקדם קדימה. וכל פעם כשהסיפורים האלה היו מגיעים, הלב שלי היה מתכווץ מפחד והעיניים שלו היו נדלקות מאושר ושמחה שהוא תורם. זאת הייתה הגאווה שלו".
לסיום אמרה על נועם: "נועם היה כשמו כן הוא - פשוט נועם. ילד טוב, טוב לב, חבר טוב, ילד מסור שהיה הילד של אמא. לא שמעתי ממנו את המילה 'לא'. ילד חכם, ילד נבון כל כך. הסתכלתי עליו בהערצה איך כל מכשול בחיים הוא ידע לדלג עליו בחיוך. אני הייתי נלחצת מהצד והוא היה אומר לי 'אמא תני לי, זה שלי'. והוא השיג הכל".
היא הוסיפה: "הוא היה המורה הכי טוב שלי בחיים האלה. הרבה פעמים רציתי להתערב, ורציתי לעשות, ורציתי להגיד, והוא אמר לי 'אמא לא, זה שלי'. והקשבתי לו. הוא לימד אותי כל כך הרבה שיעורים בחיים, אבל את השיעור הזה - של איך עכשיו לחיות בלעדיו - את זה אני כבר לא יודעת איך לעשות. שמישהו ילמד אותי איך לעשות אותו".