במשך 36 שעות הוטסו לישראל כ-14,500 מיהודי אתיופיה במהלך מבצע שלמה. במלאת 35 שנים למבצע שלמה עליו שוחחנו עם מי שגם נטל חלק בהכנות לו, סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
ההחלטה על המבצע התקבלה בישראל לנוכח מה שהיה נראה כהתקרבותה של מלחמת האזרחים באתיופיה לעיר הבירה, אליה התכנסו כ-15,000 יהודים מרחבי המדינה. החשש היה שהשתלטות המורדים על הבירה תהווה איום של ממש על חייהם ובעקבות כך יצא לדרך המבצע בו נטלו חלק כשלושים מטוסים שביצעו 41 טיסות מישראל לאתיופיה ובחזרה. חלקם של המטוסים טסו פעמיים, מספר מיטשניק.
באדיס אבבה התכנסו מאז שנת 88' יהודים בגל של תנועת יהודים מכפרי המדינה. היה זה לאחר מבצע משה שהתרחש לאורך שנות השבעים והשמונים, כאשר עלייתו של מנחם בגין לשלטון בשנת 77' האיצה את המבצע ההוא.
למבצע שלמה חוברים ארגוני מודיעין וארגונים יהודיים שונים בתיאום עם הסוכנות ומשרד החוץ שבין השאר מקיים גם קשרים עם השלטונות באתיופיה בעקבות חידוש הדרגתי של יחסי ישראל אתיופיה בשנת 1987.
כאשר שלטונו של מנגיסטו מתחיל להתערער לקראת שנת 91' גוברת ההבנה שיש צורך במבצע בהול להעלאת היהודים ארצה. ישראל פותחת בהכנות מבצעיות ודיפלומטיות. מיטשניק מספר על מה שהוא מגדיר כתרומתו הצנועה כקצין צעיר באמ"ן, בהתמקדות המחקרית סביב צבא אתיופיה שלא היה מוכר אז לגורמים הישראליים. לקראת המבצע היה צורך להכיר את מערך הכוחות ואת מהלכי ההשפעה בתוך הצבא האתיופי והמשימה הוטלה על מיטשניק.
ההכנות למבצע התנהלו בחשאי כאשר "אחד הערוצים שמתקיים מול ממשלת אתיופיה הוא הערוץ הצבאי, זאת כאשר משלחות ישראליות נמצאות באתיופיה ויש סיוע ישראלי מאסיבי לממשל שם. נעשה הסכם של רובה תמורת עולה, וכך עולים מגיעים בגלים תמורת הסיוע הצבאי לשלטון. ככל שנחלש שלטון מנגיסטו מבינים אצלנו את הצורך במבצע צבאי שבראשו עומד סגן הרמטכל אמנון ליפקין שחק". במבצע לוקחים חלק מטוסי חיל האוויר יחד עם מטוסי אל על ומטוס של חברת התעופה האתיופית.
לקראת יציאת המבצע לדרך נפרסו כוחות שלדג לאורך הכבישים מהשגרירות ועד לשדה התעופה, כאשר מפקד היחידה הוא בני גנץ. אנשי מוסד ושב"כ מובילים את האירוע ובחפ"ק שמתנייע בשדה התעופה מפקד על המבצע כולו סגן הרמטכ"ל, האלוף דאז אמנון ליפקין שחק.
מיטשניק מספר כי בשלב כלשהו בימים שקדמו למבצע החל מתנהל מו"מ על המבצע ועולה דרישה מגורמים בכירים בממשלת אתיופיה לקבלת תשלום כופר על כל ראש. דובר על 35-40 מיליון דולר. במהלך תקופת ההכנות למבצע הועבר מיטשניק מתפקיד קצין מחקר בזירה הדרומית לרל"ש ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בתפקיד זה הוטלה עליו המשימה לבחון ולאשר פנייה של ישראל לממשלת סעודיה ובה הודעה שבקרוב יטוסו מטוסים ישראליים לאתיופיה דרך הים האדום ולא מדובר באירוע צבאי אלא בהבאת יהודים. באמ"ן היו צריכים לבחון עד כמה מסירת הודעה שכזו לסעודים עלולה לסכן את עצם קיומו של המבצע. "מצאתי את עצמי נאלץ לקבל אחריות ולקבוע שהמסר נכון ואין לנו הערות דרמטיות על כך".
בדבריו מוצא מיטשניק את הקשר בין גופי המודיעין להעלאת יהודי אתיופיה לבין תרומתם של גופי המודיעין למשימות ציוניות דומות של עלייה עוד מלפני קום המדינה ולאורך שנות קיומה.