בניסיון להבין את מהלכיו האחרונים של נשיא ארה"ב, שוחחנו עם פרופ' איתן גלבוע, מומחה לפוליטיקה האמריקאית, מרצה באוניברסיטאות רייכמן ובר-אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים.
"טראמפ משגע את כל העולם, את ארה"ב, את המזרח התיכון, אותנו ואולי גם את עצמו", פותח פרופ' גלבוע ומזכיר כמה מהתפניות שחולל טראמפ בהתבטאויותיו: "הוא הפיץ בהתחלה רמזים על כך שהנה אוטוטו הוא הולך לחתום על הסכם טוב והיו פירוטים של סעיפים מסוימים, אבל אחר כך באו הכחשות מצד האיראנים, ואחר כך הכחשות של הכחשות. מה שברור הוא שטראמפ לא רוצה לחדש את המלחמה".
פרופ' גלבוע מסכים גם הוא לתחושה שעצם המציאות בה ברור לצד האיראני שהפרטנר האמריקאי חותר בכל דרך להסכם, מציבה את טראמפ בעמדה נחותה וחלשה. "הם שומעים את הקולות בארה"ב ובאזור שלנו ולמדים מזה שטראמפ רוצה כמעט בכל מחיר להימנע מחידוש המלחמה, וזה משחק לטובתם. לכן הם מתכחשים לסעיף שהסכימו עליו קודם".
"צריך להדאיג אותנו במיוחד שאולי ההסכם מבטא אינטרסים אמריקאים אבל לא אינטרסים ישראליים", מוסיף גלבוע ומסביר את החשש ממציאות הביניים בה עדיין אין הסכם קבע מפורט, אך על מנת להגיע לסיכום כלשהו מגיעים הצדדים להסכמי ביניים עקרוניים שמהווים מתווה ראשוני, אך אינם כוללים את הסוגיות כולן.
"שמענו מאיראן שבהסכם הביניים לא ייכלל נושא הגרעין שיבוא רק בשלב מאוחר יותר, מה שלא טוב כי המשמעות היא שנושא הגרעין שהוא החשוב ביותר, זה שבעטיו יצאנו למלחמה, יישאר למועד אחר. מדברים על הפסקת אש לשישים יום ומו"מ לשלושים יום, ואנחנו יודעים מהניסיון שלנו עם איראן שמדובר בזמנים גמישים, שטראמפ מאריך זמנים ומגמיש אותם. הם אלופים במשיכת זמן. אם הגרעין לא עולה בהתחלה, אין להם סיבה להעלות אותו בעתיד".
פרופ' גלבוע מזכיר את דבריו של הנשיא האמריקאי המבקר את הסכם אובמה ומבטיח שההסכם שאליו הוא יגיע יהיה טוב בהרבה. לדבריו התבטאויות שכאלה מדליקות אצלו נורה אדומה, בעיקר לנוכח דבריהם של אישים משמעותיים במחנה של טראמפ עצמו שקובעים כי מדובר יהיה בחתימה על הסכם גרוע יותר מזה של אובמה. בהקשר זה הוא מזכיר שלעמדת סגן הנשיא שהתנגד מלכתחילה ליציאה למלחמה מצטרפים כעת ויטקוף וקושנר ויחד הם קוראים ולוחצים להגיע להסדר והסכם מול האיראנים.
"בתוך הבייס שלו אומרים אנשים כמו לינדזי גרהאם שזה לא הסכם טוב, וכשהם אומרים את זה זה יוצר מתח בתוך הקבוצה שלו". עוד מציין גלבוע את לחץ דעת הקהל האמריקאית. "סקרים מהימים האחרונים גרועים מאוד עבורו. יותר משני שליש שוללים את המלחמה, וגם בתחום ניהול הכלכלה יש רוב, אמנם קטן, שאומר שטראמפ לא מנהל כמו שצריך את הכלכלה. זה יפריע לו בבחירות האמצע. לכן הוא חותר להסכם".
כאשר זו המציאות, לאיראנים ברור שהנשיא האמריקאי מצוי תחת סד לחצים והם בוחרים להקשיח עמדות. טראמפ מצידו אינו יכול לטעון לניצחון מבלי שיציג לכך ראיות ברורות בפני ציבור בוחריו. האם זה מה שיוביל אותו לבחור באפיק המכה הצבאית? לא בטוח, שכן ארה"ב נכנסת כעת לתקופה מורכבת של חגיגות, ב-11 ביוני יתחיל שם המונדיאל, ב-14 ביוני יחול יום הולדתו ה-80 של טראמפ וב-4 ביולי יחול יום העצמאות האמריקאי. בתקופה זו נשיא ארה"ב אינו זקוק למלחמות.
והלחצים על טראמפ מגיעים גם מכיוון המזרח התיכון. בפסגת השיחות שקיים עם סעודיה, קטאר, האמירויות, טורקיה ופקיסטן שמע מסר ברור הקורא לו להגיע להסדר. "עד עכשיו שמענו רצון של המדינות הללו שישלים את המלאכה, אבל הרושם הנוכחי הוא שהמדינות הללו חוששות שאם תהיה פגיעה במתקני אנרגיה איראניים, איראן תפגע במתקני הנפט של המדינות הללו וכנראה שהם לא כל כך סומכים על ההגנה האמריקאית".
מול כל אלה מנסה נשיא ארה"ב להציג מצג של מי שיש לו זמן ואינו לחוץ כלל ועיקר. "הוא מסתמך על כך שהוא עוצר את תנועת השיט של האניות והמיכליות מהנמלים של איראן. טראמפ אולי בונה על כך שהכלכלה באיראן רעועה, ועל הפסדים של חצי מיליארד דולר ביום שם בעקבות המצור, יש שם אבטלה גדולה כתוצאה מהפגיעה בתעשיות האיראניות וטראמפ חושב שכל אלה יעזרו לו להביא לגמישות בעמדות האיראניות, מה שיאפשר לו להגיע להסכם שאותו ניתן יהיה להציג כהישג".