ד"ר כפיר תשובה, מומחה לתורת המשחקים, מרצה במכללה האקדמית רמת גן, מנתח את האופן בו מתקבלים צעדיו של נשיא ארה"ב בעיני שאר השחקנים במזרח התיכון, ובעיקר בעיניהם של האיראנים.
"ניתוח על פי תורת המשחקים מתחיל באינטרסים של השחקנים הגדולים ויורד לקטנים יותר", מסביר ד"ר תשובה הסבור כי מדובר בראש ובראשונה במלחמה כלכלית בין שני הענקים, ארה"ב וסין. מדובר במלחמה על אנרגיה, טכנולוגיה, AI, ולמעשה מלחמה על המאה ה-21.
"במלחמה הזו יש לארה"ב שלוש אפשרויות, לתקוף ולחדש את המלחמה, להגיע להסדר עם האיראנים, אפשרות שלישית היא המצור שהוא מצוין במלחמה הכלכלית מול איראן והסינים, כי סין מייבאת 40 אחוז מהנפט שלה מהמפרץ הפרסי, חלקו מהאיראנים בהנחה משמעותית. כעת המחיר עלה ואספקת הנפט נפגעה מה ששוחק את היתרון הסיני. גם מחירי השילוח עלו כי אניות תקועות שם וסין זקוקה לתעבורה ימית כדי לייצא את המוצרים שלה דרך הים".
המציאות הזו תורמת במידה מסוימת, גם אם לא מוחלטת, לייצוא הנפט האמריקאי, אך עבור היצוא הסיני מדובר במכה של ממש, ובוודאי שמדובר במכה קשה ביותר עבור האיראנים ש-95 אחוזים מהיצוא שלהם נמחק ובכל יום הם מפסידים בשל המצור 450 מיליון דולר.
עם כל זאת מעריך ד"ר תשובה כי "הבעיה של ארה"ב היא לגיטימציה פנימית, כולל מהרפובליקנים, ולגיטימציה בינלאומית. טראמפ מנסה לתמרן כדי להגיע לאותה לגיטימציה. הוא מנסה להיות הבחור הנחמד". תקוותו של הנשיא האמריקאי היא שיעלה בידו להוכיח שעשה הכול כדי להימנע ממלחמה ולהגיע להסדר אך לא קיבל מהאיראנים את המינימום הנדרש.
לשאלתנו אם מעצמה כדוגמת ארה"ב צריכה גם היא לגיטימציה בינלאומית, משיב ד"ר תשובה בחיוב ומציין כדוגמה מהעבר את משבר הטילים מול קובה בשנת 1962. כזכור, בריה"מ הציבה טילים גרעיניים על אדמת קובה הקרובה לארה"ב שדרשה לפנות אותם. ניסיונות התיווך מעל ומתחת לשולחן כשלו. המתח איים להתדרדר למלחמת עולם גרעינית בעוד בריה"מ הרשמית מסרבת להודות בהצבת הטילים. התפנית הגיעה כאשר השגריר האמריקאי באו"ם הפתיע את עמיתו הרוסי כשהציג לעולם הוכחות לשקר הרוסי. השגריר הרוסי גמגם וארה"ב קיבלה את הלגיטימציה שרצתה בה, ובכך הובילה לפינוי הטילים.
על האופן בו מתרגמים האיראנים את מהלכי טראמפ, אומר תשובה כי "הם מקווים שטראמפ נמצא בלחץ ולכן הם צריכים רק להשאיר ראש מעל המים עד שטראמפ ייכנע. הם מנסים לצאת מנצחים כדי לשמור על השלטון של משמרות המהפכה".
כאשר בפני האיראנים ניצבות שתי אפשרויות, הסכם לא טוב מבחינתם או משיכת זמן, בהחלט יתכן שיעדיפו למשוך זמן במו"מ כל עוד הם יכולים. שאלה גדולה נוספת היא עד כמה בעיית הלגיטימציה קריטית עבור נשיא ארה"ב, האם היא אכן יכולה לייצר לחץ שיביא אותו להכרעה או שיעלה בידו לתמרן.