בעוד המערכת הפוליטית נערכת לישורת האחרונה של הקדנציה הנוכחית, מאחורי הקלעים של משרדי הממשלה מתנהל מרוץ מואץ נגד השעון במטרה לקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח להחלת ריבונות דה פקטו.
בתוך כך, בשבועות האחרונים מתקדם במהירות תהליך הקמת העיר היהודית החדשה "משמר יהודה", הממוקמת במיקום אסטרטגי ממזרח לירושלים (סמוך ליישוב קידר ולמעלה אדומים).
המטרה המסתמנת של מובילי המהלך ברורה: להביא את התכנון האסטרטגי לנקודת אל-חזור סטטוטורית עוד במהלך הקדנציה הנוכחית.
קצב התקדמות המהלכים הבירוקרטיים בשטח מעיד על הדחיפות הפוליטית ועל הרצון לקבוע עובדות מוגמרות. לאחרונה פורסם "קו כחול" חדש ורשמי לשטח המיועד, ועמו תוכנית בניין עיר (תב"ע) ראשונה הכוללת כ-3,600 יחידות דיור ראשונות.
עתודות הקרקע הכוללות של העיר החדשה מקיפות כ-4,000 דונם - סדר גודל המקביל לשטח הבנוי של העיר ביתר עילית. מתוך השטח, כ-417 דונם נמצאים בבעלות פרטית הרשומה בטאבו. כדי לחסום משפטית התנגדויות עתידיות או השתלטויות על יתרת המרחב, השלימה המדינה בחודשים האחרונים מהלך בזק של הכרזת כ-3,500 דונם נוספים כאדמות מדינה.
בנוסף, המקום כבר קיבל רשמית "סמל עיר" ממשרד הפנים ועבר את ועדת השמות בכנסת, מה שמגדיר אותו משפטית ורשמית כיישוב קיים במדינת ישראל ומקשה מאוד על כל ניסיון עתידי לעצור את הפרויקט.
מי שמנהל את המרוץ הזה מקרוב ומסמן אותו כאחד מיעדיו המרכזיים לקדנציה הוא שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. בדרגים המקצועיים מבינים כי מדובר בחלון הזדמנויות פוליטי שעלול להשתנות, ולכן הלחץ לקדם את התוכניות לקראת סוף הקדנציה נמצא בשיאו. "אנחנו ממשיכים להרוג את רעיון המדינה הפלסטינית בלב ארצנו ומחזקים את ירושלים ממזרח", הצהיר סמוטריץ' בהתייחסו להאצת המהלכים בנחישות.
לדבריו, מעבר למשמעות הריבונית הדרמטית של יצירת חסם ממזרח לבירה באמצעות עיר יהודית חדשה, המקום מתוכנן כעיר גדולה ומודרנית שתספק פתרונות דיור קריטיים ויסודיים עבור זוגות צעירים, במרחק נסיעה קצר של כ-12 דקות בלבד מירושלים. השר ציין בהקשר זה גם את פועלו של חלוץ הרעיון, עו"ד דורון ניר צבי ז"ל, שהקמת העיר היוותה עבורו יעד אסטרטגי ראשון במעלה.
בזמן שבמסדרונות השלטון רצים עם אישורי התב"ע ותכנון כביש הגישה המרכזי (כביש 80), השטח עצמו כבר מייצר מציאות בשטח מזה חמש שנים באמצעות "חוות צאן קידר". החווה, שהוקמה בעידוד המדינה כדי לשמור על אדמות הלאום והקרקעות הפרטיות במרחב, הפכה למוקד פעילות שוקק שלא מחכה לאישורים הסופיים ומקבעת את האחיזה היהודית במקום. במקום פועלת מסעדה מצליחה, מתקיימים סיורים קבועים, והמתחם מארח אירועים וחתונות כמעט מדי ערב, בדגש על חודשי הקיץ. הפעילות הכלכלית והאנושית היומיומית הזו מהווה את העוגן האזרחי בשטח, לצד הדרג המדיני המשלים את המעטפת התכנונית בהתאם.