במעבדות שונות ברחבי העולם עמלים מדענים וביולוגים על שחזור בעלי חיים שנכחדו אי שם בעבר. האם אנחנו לקראת תרחיש פארק היורה המפורסם? על כך שוחחנו עם העתידן פרופ' דוד פסיג.
בראשית דבריו מציין פרופ' פסיג כי החשש הגדול הוא מכך ששחזורים אף פעם אינם תואמים במדויק את המודל המשוחזר, והמשמעות היא שמהניסויים השונים יכולים לצאת בעלי חיים מעודנים יותר, אך הם יכולים להתברר כבדיוק ההיפך מכך, "יכול להיות שזה יהיה הרבה יותר גרוע ולכן האישורים שיינתנו עם מערכות הבטיחות שיהיו מסביב יהיו הרבה יותר משמעותיים. זה לא ייצא מכלל שליטה כמו שרואים בסרטים, אלא בצורה הרבה יותר מדודה".
לדבריו, המענה לשאלה אם התוצר של השחזור יהיה מעודן יותר או להיפך תלויה במדענים או בביולוגים, היא שלילית. "יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים", הוא אומר ומזכיר את הכבשה דולי ששוכפלה בשנות התשעים ובניגוד לכבשים רגילות היא הזדקנה בקצב מהיר הרבה יותר. "לכן נעשה את זה בצעדים מדודים".
המניע של המיזמים הללו, אומר פרופ' פסיג, הוא הבנת היצירה של וריאציות גנטיות. הוא מסביר מעט יותר ומציין כי כל דור יוצר כחמישים וריאציות גנטיות חדשות שנוצרות בלידת אדם שהוא ערבוב של שני הוריו מה שיוצר משהו חדש שלא היה קודם. למרבית הווריאציות הללו אין משמעות, מיעוטן בעלות חשיבות שמשביחה את הדורות הבאים בהליך אבולוציוני וחלק נוסף מביא למחלות. "אנחנו עוד רחוקים מלהבין איך דברים נוצרים".
פסיג מזכיר את המדען הסיני שעדכן לפני מספר שנים שעלה בידו לשבט אדם שלא יחלה במחלת האיידס ומאחר והדבר לא נעשה תחת פיקוח וללא אישור, הוא נכלא, אירוע שגם הוא מעיד על הפיקוח הקיים גם במדינה כמו סין.
"אנחנו רוצים ללמוד על תהליכים גנטיים ואיך הם מתפתחים ולייצר דברים בטוחים יותר. המטרה היא להוריד את הווריאציות השליליות שנוצרות, לבטל מחלות שעברו גנטית במשך אלפי שנים ולייצר אנשים יותר בריאים", אומר פרופ' פסיג ומציין גם את הסיכוי ליצירת אנשים חכמים יותר בשל גן שזוהה ככזה המעניק לאדם תוספת של חמש נקודות IQ. "אנחנו עדיין בשלב מוקדם אבל המטרה היא לשפר את האדם ואת בעלי החיים. עד עכשיו המין האנושי עשה את זה בניסוי וטעיה. התרנגולת של היום היא לא זו של העבר וכך גם החיטה וצמחים שאנחנו אוכלים כיום. כעת רוצים לבצע את התהליכים בצורה אקטיבית ולא בצורה של ניסוי וטעייה שייקח מאות שנים".
"בתחילת המאה ה-21 המין האנושי הפך למעורב הרבה יותר בתהליכים אבולוציוניים, ורעיון של שחזור בעלי חיים פרה-היסטוריים ילמד הרבה אם ייצאו ממנו תהליכים חיוביים או שליליים ונוכל להחיל את הידע הזה על בעלי חיים אחרים וצמחים שיוכלו להיות אכילים. יש כיום כ-3000 צמחים שניתן לאכול ואנחנו סוחרים ב-300 בלבד. המין האנושי רוצה להגדיל את המספר".
הניסויים בהחלט עלולים להוביל ליצירה מחודשת של חיות ענק, אך פרופ' פסיג מדגיש כי על מנת שלא יקרו תרחישים שכאלה, יצטרכו התהליכים להתבצע באופן מדוד, שקול ועם הרבה מערכות בטיחות שגם אותן החברה האנושית עוד לומדת, כפי שקרה בעקבות השיבוט של הכבשה דולי. "המין האנושי יעשה את זה כפי שהוא עשה את זה בתהליכי ניסוי וטעייה בעבר ויצר יצורים שהלכו ונכחדו, אבל לפעמים נוצרו דברים טובים כמו השילוב של סוס וחמור ויצירת זן מיוחד שעזר למין האנושי להוביל משאות במקומות קשים".
כיום, אומר פסיג, הדברים נעשים באופן סדור הרבה יותר ועוברים מסננות של קבוצות אתיקה וכיוצא באלה. "אני לא מפחד מזה. אני דווקא אוהב את הניסויים האלה, כשהם מבוקרים. עוד נלמד מהם דברים יפים מאוד", הוא אומר ועל כך אנחנו שואלים אודות התרחישים שבהם עריץ כזה או אחר יבחר לממן פרויקט גידול דינוזאורים או כל חיה משונה אחרת מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות. "זה אפשרי ובהיסטוריה האנושית זה קרה פעם אחר פעם. זו אותה שאלה כמו האם לפתח טכנולוגיות גרעין, טכנולוגיותAI וכו'. תמיד יהיה מישהו שישתמש בזה לרעה והשאלה היא למה זה קורה, למה יש מנגנון באבולוציה של שימוש לרעה בדברים".
לדבריו המענה לכך הוא שאותם המעוניינים לעשות שימוש לרעה בתהליכים מעודדים את כלל החברה להתמודדות והגעה לתוצאות טובות יותר שמסייעות למערכת להתפתח הלאה, כפי שהוירוסים קיימים כדי לאלץ את האנושות לפתח מערכות חיסונים שישפרו אותה. כך לדבריו גם הקרימינאלים שמאתגרים את החברה ומביאים אותה להשתפרות.
ומה באשר למקומות שבהם אין פיקוח ואליהם יוכל המידע לזלוג? פסיג קובע כי "תמיד יהיו דברים כאלה, ולכן המין האנושי הרבה יותר גלובאלי ומפתח מנגנוני בטיחות גלובאליים, ואם תופסים מישהו שעושה משהו לא אתי יש מערכות גלובאליות שמענישות, כמו שקרה עם המדען הסיני שעשה משהו לא אתי. קיימים לחצים בינלאומיים שגרמו לכך שהוא הוכנס לכלא".
"לפני מאתיים שנה תוחלת החיים הייתה כ-25 שנים והיום בממוצע 80 שנה ואנחנו חיים טוב יותר, אבל יש תופעות לוואי של מזון לא בריא ואנחנו לומדים ומשפרים, ובסך הכול המין האנושי הולך ומתפתח ואנחנו עושים זאת בכלים מדעיים".