בקרוב יתקיים מופע הצדעה לאנשי מד"א בבריכת הסולטן. ואכן הם ראויים לכך. וראויים עוד יותר הם אנשי הרפואה שמסכנים את חייהם תוך כדי הצלת חיילים במסגרת השירות הצבאי .
פרשת בהעלותך היא מן הפרשות המורכבות והאנושיות שבתורה. הפרשה עוסקת בהתמודדות אנושית עם לחץ מתמשך. עם ישראל נמצא במדבר מרחב חסר יציבות, מלא אי ודאות, תלונות, פחדים ומשברים. משה רבנו נדרש לשאת ציבור שלם בשעת עומס נפשי כבד. אחד הרגעים הדרמטיים בפרשה מופיע כאשר משה אומר: “לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני". חז"ל ראו בפסוק זה ביטוי לעומס אנושי אמתי. כיום, בעולם הרפואה, מוכר היטב המונח שחיקת מטפלים, מצב שבו אנשי צוות רפואי נשחקים בעקבות חשיפה ממושכת למצבי לחץ, פציעות ומוות.
רופאים צבאיים פועלים פעמים רבות בתנאים המזכירים במידה מסוימת את מציאות המדבר: מחסור, חוסר ודאות, תנועה מתמדת וצורך להכריע במהירות. במלחמות מודרניות, במיוחד באזורי לחימה פעילים, הרופא עובד בתוך רעש ירי, אבק, עייפות וחוסר שינה, כאשר הוא נדרש לשאת אנשים רבים.
הרפואה הצבאית המודרנית התפתחה במידה רבה מתוך לקחי מלחמות. אחת הדוגמאות הידועות היא פיתוח שיטות הפינוי המהיר של פצועים במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן במלחמת קוריאה. השימוש במסוקים לפינוי רפואי שינה לחלוטין את סיכויי ההישרדות של לוחמים פצועים. מחקרים הראו כי קיצור הזמן שבין הפציעה לקבלת טיפול מציל חיים , מה שמכונה כיום 'שעת הזהב' , מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה של נפגעי טראומה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים נאלצו צוותים רפואיים להתמודד עם מספר עצום של נפגעים בתנאים קשים ביותר. עדויות של רופאים מאותה תקופה מתארות לעיתים ניתוחים שבוצעו תחת הפגזות, מחסור בציוד, והכרעות מוסריות קשות לגבי סדרי עדיפויות בטיפול. אחד הרופאים שסיפרו על התקופה תיאר כיצד החזיק ביד אחת שקית עירוי וביד השנייה פנס, משום שלא היה חשמל תקין בעמדת הטיפול הקדמית. חלקם סיפרו שנאלצו לקבל בתוך דקות החלטות מי ינותח ראשון ומי ייאלץ להמתין. ד"ר חיים שיבא, מן הדמויות המרכזיות ברפואה הישראלית, ומי שבית החולים בתל השומר נקרא על שמו, הדגיש לאורך השנים כי האתגר הגדול ביותר של הרופא בשעת חירום הוא היכולת להישאר אנושי בתוך כאוס.
התורה מתארת כיצד האווירה הציבורית משפיעה על המחנה כולו. פחד יוצר פחד, תלונה יוצרת חולשה. לאורך השנים עסקו חוקרים רבים בהשפעת הקרב על צוותים רפואיים .מחקרים שנערכו לאחר המלחמות בעיראק ובאפגניסטן הראו כי רופאים וחובשים צבאיים סבלו לעיתים מתסמיני חרדה בשיעורים דומים לאלה של לוחמים. עצם המפגש היומיומי עם פציעות קשות, אובדן וחוסר אונים מותיר חותם נפשי עמוק. העובדה שאיש צוות רפואי נדרש לעיתים לקבל החלטות של חיים ומוות בתוך דקות בודדות יוצרת עומס רגשי עצום. מנגד, רבים מאנשי הרפואה העידו על תחושת שליחות עמוקה ועל קשר אנושי יוצא דופן שנוצר ברגעי ההצלה.
ראשית הפרשה עוסקת בהדלקת המנורה בידי אהרן הכהן. חז"ל ראו במעשה זה סמל להתמדה יומיומית ללא תהילה רגעית. ברפואה צבאית, עיקר הגבורה היא בהתמדה השקטה של צוותים רפואיים הפועלים ללא הפסקה, ביניהם חובשים, פרמדיקים, רופאים ואנשי חילוץ ,שמטפלים בפצועים תחת אש, לעיתים במשך שעות ארוכות, תוך סיכון אישי ממשי.
אולי זאת אחת הסיבות שהפרשה פותחת בהדלקת המנורה. האור שבמקדש מעבר להיותו אור פיזי, הוא סמל ליציבות בתוך מציאות של טלטלה. הרופא הצבאי, בדומה לכך, פועל בלב הכאוס אך מנסה להשיב סדר, תקווה וחיים. דווקא במקום שבו בני אדם נפצעים ונשברים, הוא נדרש לשמר אנושיות, אחריות ואיפוק.
לא בכדי מעורר השיר 'הבלדה לחובש' התרגשות רבה בלב כולנו. ראויים הם לכך.