התביעה הצבאית העבירה לאחרונה לידי צוות ההגנה עדויות חדשות בפרשת הריגתו של יובל קסטלמן ז"ל בה נאשם סמ"ר (במיל') אביעד פריג'ה בעבירה של המתה באחריות מופחתת, לאחר שירה למוות בקסטלמן ז"ל, האזרח שסייע בחיסול המחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים בנובמבר 2023, בעקבות זיהוי שגוי כמחבל.
פריג'ה טען לאורך הדרך כי ירה לעבר המחבלים יחד עם חייל נוסף וכי זיהה בטעות את קסטלמן כמחבל שלישי בזירה, תוך מחשבה כי נשקפת ממנו סכנה על אף שנופף בידיו.
לפי חומרי החקירה החדשים שהועברו מהתביעה, אחד מעדי התביעה חזר בו מחלקים מעדותו המקורית במהלך הליך ריענון שנערך לו לקראת עדותו בבית המשפט.
העד הסביר לחוקרים כי הושפע מהמראות שראה בכלי התקשורת בטלוויזיה, וציין כי למעשה אינו בטוח כעת אם ראה את קסטלמן יורה לעבר המחבלים בזירה. בעקבות דבריו של העד בשלב הריענון, החליטה התביעה לוותר לחלוטין על העדות שלו בבית המשפט והודיעה על כך באופן רשמי להגנה.
הדברים משתלבים עם טענת ההגנה שלפיה פריג'ה וחייל נוסף הם שחיסלו את המחבלים, בעוד שקסטלמן כנראה כלל לא הספיק לירות, לפני שזוהה בטעות כאחד המחבלים.
בעדות נוספת שהועברה להגנה, העדה שצילמה את סרטון הווידאו מזירת הפיגוע ציינה כי בזמן אמת הייתה משוכנעת לחלוטין שקסטלמן הוא מחבל שעדיין מהווה סכנה לסביבה.
לדבריה של העדה, גם בעלה שהיה עמה באותם רגעים סבר בדיוק כמוה. בתשובה לשאלת החוקרת האם יש לה דבר מה להוסיף, תיארה העדה את השתלשלות האירועים מנקודת מבטה בשטח: "מבחינתי יובל קסטלמן ז"ל היה נראה כמו אחד המחבלים, לא היה עליו סימן היכר כלשהו שמראה שהוא בא לעזור, הוא גם הרים ידים ואז ישב על הרצפה, ואז עוד פעם התרומם ועוד פעם קם, זה היה נראה שהוא בא לתקוף ולפי מה שהיה שם אני מבינה את החייל, שרצה לחסל אותו כי הם ירו והרגו.".
העדה הוסיפה: "גם בעלי היה בטוח שהוא היה מחבל. אחר כך הופתענו ממש שהוא לא היה מחבל. גם אחר כך ראיתי אותם מפנים אותו באלנקה והוא ישב ולא שכב בכלל, זה לא היה נראה שהוא פצוע בכלל, הייתי בשוק כששמענו בערב, שהוא מת. אני בטוחה שאם החייל היה יודע שהוא יהודי הוא לא היה יורה בו בכלל".
הדברים הללו מצטרפים לעדותו של עד תביעה נוסף אשר העיד בדיון הראשון בתיק וציין כי גם הוא היה בטוח שקסטלמן הוא מחבל ואף חיכה "שיורידו אותו כבר".
הוא העיד כי סבר כך גם לאחר שיובל ז"ל הוריד את מעילו והניף את ידיו, והסביר כי התמונה הראשונה נחקקה במוחו כעובדה מוגמרת: "אתה מצרף את התמונה של ההתרחקות מהזירה, מהרכב של המחבלים, קודם כל התמונה הראשונה שראינו זה תמונה אחר תמונה אחר תמונה, אתה בונה סיפור, נרטיב. אתה לא יודע שהוא נלחם במחבלים, שהוא רץ לתוך... אין לך מושג מה הוא עשה שם, אתה רואה תמונה שהבן אדם בא מהדלת של הרכב ואומר שהוא בא מתוך הרכב. הראש אומר לך, הבן אדם יצא מתוך הרכב, וככה אתה עם המחשבה הזאת לכל אורך האירוע. לאחר שהתמונה הזאת נחקקה במוחך, אין חזרה ממנה. היא מנחה אותך, מלווה אותך לכל אורך האירוע, היא כבר עובדה מוגמרת, ובתור עובדה מוגמרת זה מחבל, זה אומר לך שזה מחבל, וזה מה שממשיך אחרי מה שהוא עושה כבר לא מניע את המחשבה שלך ימינה או שמאלה. מה שהוא עושה אחרי זה כבר לא מעלה ולא מוריד".
הסנגור, עו"ד שלומי ציפורי, שאל את העד, "זה גם אחרי שהוא מוריד את המעיל? המחשבה נעולה על כך שזה מחבל שעדיין נשקף ממנו סיכון?" העד השיב: "נכון, זה לא משפיע על המחשבה, היא נעולה".
דיוני ההוכחות בתיק יימשכו מחר (חמישי) בבית הדין הצבאי בבית ליד.