בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת מקודם בימים אלה חוק המבקש לאפשר לקרובי משפחה מדרגה ראשונה לקבל יום חופשה ביום האזכרה של יקיריהם, גם אם לא מדובר בשכול על רקע פיגועי איבה או מערכות ישראל.
על הצעת החוק המקודמת בידי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שוחחנו עם מנכ"לית עמותת 'חמניות', הדר קס.
קס מספרת על המציאות כיום, בה אלמנה המבקשת שלא להגיע למקום עבודתה ביום האזכרה של בעלה, תלויה בטוב ליבו של המעסיק שיכול לאשר לה אך יכול גם לדרוש ממנה הגעה כבכל יום רגיל. הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה ושנייה, מבקשת לאפשר היעדרות שתיגרע מימי החופשה של העובד ללא תלות בהסכמתו של המעסיק.
בדבריה מדגישה קס כי מדובר בחקיקה שלא אמורה לעלות לקופת המדינה דבר, וכל כולה מבקשת להביע הבנה למצוקתם הרגשית של אלמנים, אלמנות, יתומים ויתומות ביום השנה לפטירת יקיריהם. את ההזדמנות היא מנצלת להודות לחברת הכנסת וולדיגר על שבחרה להירתם לאתגר ולקדם את החוק שאמנם נוגע לכלל המגזרים ללא הבדלי ימין ושמאל, אך אינו זוכה לתשומת לב תקשורתית ראויה.
לשאלתנו אם הגדרת המונח 'אזכרה' ביום השנה לפטירת אדם תיחשב בהקשר זה של יום חופש מהעבודה גם בטווח של עשר, עשרים שנה ויותר, אומרת הדר קס כי פרטים אלה נכללים באותם פרטים הנסגרים בדיוני הוועדה לקראת ההצבעה החותמת. כיום המציאות היא שלבד מקצבת שארים לא מקבלים אלמנים ואלמנות דבר, והחקיקה המדוברת היא ראשית מתן תחושה שהחברה הישראלית רואה ומבינה את השכול של מי שמתהלכים בקרבה.
לדבריה בדיונים השונים אין אמנם מתנגדים להצעת החוק, אך מעטים הם חברי הכנסת והשרים הבוחרים להיכנס לעובי הקורה ולעסוק בסוגיה כזו שאינה בפוקוס התקשורתי. על עצמה היא מספרת כי הקימה את העמותה 'חמניות' בהיותה בת 16, שנתיים אחרי פטירת אביה, וגילתה כבר אז שאכן אין קשב ראוי ומתאים לצרכיהם של השארים אחרי פטירת יקיריהם. כעת, סביב הדיונים על הצעת החוק שנולדה כיוזמה פרטית של העמותה בראשה היא עומדת, היא מקווה לשינוי שרק מתחיל.