ארגון "שורת הדין" פנה למזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, בדרישה להתערבות מיידית של הממשל בוושינגטון נגד הצעת החוק המסתמנת באירלנד להחרמת מוצרים מיו"ש.
החקיקה האירית, המעוררת סערה בינלאומית, מבקשת לאסור לחלוטין ייבוא של סחורות ומוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון, ואף להגדיר את המסחר בהם כעבירה פלילית הנושאת עונשים בחוק.
בארגון מזהירים כי מדובר בעליית מדרגה מסוכנת המעניקה לגיטימציה ממסדית ללוחמה כלכלית נגד מדינת ישראל.
במכתב ששיגר הארגון למחלקת המדינה האמריקנית, פורטה רשימת הענפים שנמצאים תחת איום ישיר של החוק החדש. מוצרים חקלאיים, יין, קוסמטיקה, מוצרים תעשייתיים מתקדמים ואפילו תשמישי קדושה המיוצרים על ידי יהודים ביהודה ושומרון - עלולים כולם להיות מוגדרים כ"פסולים מבחינה חוקית" על אדמת אירלנד, רק בשל מיקום הגיאוגרפי של המפעלים או המטעים שבהם הופקו.
הטיעון המרכזי של "שורת הדין" חושף את מה שהם מגדירים כצביעות מובנית וסטנדרט כפול מצד הממשל בדבלין. בארגון מדגישים כי אירלנד מעולם לא קידמה או שקלה חקיקה דומה נגד סחורות המגיעות מאזורי סכסוך ומלחמה אחרים בעולם, כגון: צפון קפריסין הנשלטת בידי טורקיה, סהרה המערבית הנשלטת בידי מרוקו וטיבט הנשלטת בידי סין.
"אם העיקרון המשפטי של אירלנד היה התנגדות כנה ואוניברסלית למסחר משטחים כבושים או שנויים במחלוקת, היה עליה להחיל אותו באופן שווה על כל המקרים בעולם", צוין במכתב למזכיר המדינה. "בפועל, הבחירה המודעת באכיפה סלקטיבית אך ורק נגד מדינת הלאום היהודית היחידה בעולם, מוכיחה שלא מדובר בצדק משפטי, אלא באפליה על רקע לאומני".
נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, תקפה בחריפות יוצאת דופן את המהלך האירי וקשרה בינו לבין אנטישמיות היסטורית. "כאשר ממשלה אירופית מסמנת באופן סלקטיבי ובוטה מוצרים של יהודים, הדבר מעורר אסוציאציות קשות ומזכיר תקופות אפלות מאוד בהיסטוריה של היבשת. החוק הבזוי הזה יעניק רוח גבית ותנופה משמעותית לתנועת ה-BDS האנטי-ישראלית, ויוביל בסופו של דבר לפגיעה פיזית וכלכלית מוחשית ביהודים בכל רחבי העולם. מזכיר המדינה רוביו חייב להבהיר לאירים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי ארצות הברית לא תעמוד מנגד ולא תאפשר לנהל לוחמה כלכלית אנטי-ישראלית".
בסיום הפנייה, קוראים בארגון למחלקת המדינה להפעיל את כל כובד משקלה הדיפלומטי: לפרסם גינוי פומבי חריף לחקיקה, להפעיל לחץ מדיני ישיר על דבלין, ולבחון האם החוק מפר נורמות, אמנות והסכמים בינלאומיים בתחום הסחר החופשי עליהם חתומה אירלנד.