כלל גדול למדנו בפילוסופיה של המשפט: Bad case makes a bad law. וישראל נכשלת ביישום כלל זה. יתר על כן, ככל ששלהבת הבחירות מתעצמת, כך כישלון הפוליטיקאים בשאלה זו מסוכן יותר, ויושרם של הפוליטיקאים מאתגר יותר [משני צידי המתרס].
הבה ונשאל: מערכת אכיפת החוק בישראל זה מכבר פשטה את הרגל. היועצת המשפטית לממשלה היא סמל לחוסר יושרה משפטית וציבורית, בית המשפט העליון נגרר אחר אווירת הרחוב, ומתחת ידו יוצאים גם פסקי דין מאתגרים, אם לא למעלה מכך, בלשון המעטה. והפוליטיקאים? מימין ומשמאל, אלה מזמרים את "סימפוניית השנאה". הפשע משתולל ברבדים שונים.
נכון, מערכת אכיפת החוק קורסת. הפשיעה בחברה הערבית מחרידה, אבל איש אינו לוקח את העניין ברצינות, שהרי אפשר היה להכריז מלחמה כוללת נגד אסופות הנשק בחברה הערבית. שאם לא נעשה כן, נשמע את הכדורים שורקים בכל מקום בישראל.
אבל היום ביקשתי להצביע על ריקבון אחר. ריקבון משפטי של ממש.
האם בדואי שחטא, או ערבי ש"חיסל חשבונות" או רצח את אחותו בשל כבוד המשפחה, גורם לכך שהזכויות הכספיות של משפחתו, ביטוח לאומי, חינוך ועוד, נשללות? ודאי שלא. כותל המזרח של הפשע הישראלי יכול לשבת בבתי הסוהר, והזכויות החוקיות של ילדיו לא נפגעות. עברייני הבנייה אינם מסכנים את חינוך ילדיהם. העריקים שאינם חרדים, ויש כאלה, אבל "חשוב" להצניע את התופעה, אינם מסכנים את ההטבות המגיעות למשפחתם מטעם המדינה.
כלפי החרדים, ורק כלפי החרדים, קיימת מדיניות אחרת. "עונש סביבתי". יוזמתה של היועצת המשפטית לממשלה, שקיבלה את "ברכתו" של בית המשפט העליון, ולאחרונה גם של פוליטיקאים דתיים.
ואבקש להבהיר: אני בעד גיוס כמעט הכול. והאוכלוסייה החרדית מפגינה "אי־אכפתיות". אין מי שמבקש ולו להסביר לציבור הרחב את היגיון הסירוב לשרת בצבא [ואני מסכים, ההיגיון בלתי אפשרי]. אין אדמו"ר או מנהיג פוליטי הקשור למפלגות החרדיות המגנה את הפלג הירושלמי או את אותם "חרדים לדבר השם" הפורצים למעונותיהם הפרטיים של שליחי הציבור האמיתיים שלנו, ראשי מערכת המשטרה הצבאית. אין מבין הציבור החרדי הזועק על חילול השם שיוצא מבית מדרשם. אין הוראה להפסיק לקרוא לשוטרים "נאצים" [קריאות הנשמעות היום גם מפי זאטוטים, כי כך חונכו], ואשר על כן לא שמענו כי אם קול ענות חלושה על תקיפתה של נזירה על ידי חרדי, למעט שני הרבנים הראשיים. וכפי שאין השר לביטחון הפנים מנהיג את משרדו נגד הטרור היהודי ביו"ש [ואין מה לעשות, פעילותם של קיצונים יהודים ביהודה ושומרון כבר מצדיקה הגדרה זו], ואין הוא יכול לפשיעה הערבית, הוא אינו פועל נגד הפשיעה החרדית, נגד הפלג הירושלמי, נגד אלה החייבים בגיוס ועורקים, ונגד אלה המאיימים על שלומם של קציני צה"ל.
כנגד העריקים, כנגד מפירי החוק, יש לפעול בעוצמה. אבל עונש סביבתי? זה לקוח ממקומות אפלים. לשלול מילד את יכולת הלימוד ב"חיידר" כי אביו לא הולך לצבא, היא פעילות שערורייתית, הראויה אולי לתורכיה [או טורקיה בשמה החדש] של ארדואן, או לרוסיה של פוטין, לא למדינה דמוקרטית.
כאשר מר בנט מבקש לאחרונה "לשלהב" את אותם אנשים שאת תמיכתם הוא מבקש, הוא מתייחס לנושא הכל כך בוער הזה ומודיע שתחת ממשלתו מי שלא יתגייס לא יקבל שקל. למה כוונתו? שר הוא את הזמירות מבית מדרשם של לפיד וליברמן. מאמץ את חשיבתה של היועצת הלוקה. מדוע דברי שנאה נשמעים מפיו של האדם, ללא ספק חכם, הזה? לאחרונה נוכחתי לדעת כי הקול קול בנט והחשיבה היא ליברמן ולפיד. זה מה שיש לבנט להציע? בנט מבטיח, גם אם שלא ברצון, העמקת הקרע בעם, לא גשר.
ועל בנט להבין: הביוגרפיה שלו מלאה בכישלונות פוליטיים. את המפד"ל קבר, את הבית היהודי שילח לעומקי ההיסטוריה, "הימין החדש" הוכיחה חוסר אמינות [את הבטחתו של בנט שלא יישב עם לפיד לא שכחנו]. ומה מסקנתו? הרי הוא באמת יכול להיות פוליטיקאי מזן אחר. יש לו את זה. ולכן אצל בנט זו ממש טרגדיה, כי הוא באמת אדם חכם. הופעותיו בחו"ל מרשימות וממלכתיות. על מה ולמה יוקדות השנאה? להראות שהוא "יותר טוב" מלפיד וליברמן? מדוע שילח דרור לביקורתו באופן כל כך לא אחראי?
ואכן, השנאה היא כלי פוליטי עוצמתי, אבל מסוכן. ושנאתו של בנט באה לידי ביטוי בשלילת כל תמיכה כספית ממשפחתו של החרדי שאינו הולך לצבא, הגם שהוא קורא לחרדים "אחי".
ואני מציע שנירגע. החרדי שאינו יוצא לצבא, שייענש. לפגוע במשפחתו בשל חטאו של הבעל הוא מעשה אסור. והא ראיה, ישראל אינה נוהגת כך כלפי "חוטאים" אחרים.
כאמור, פעילותה של היועצת המשפטית לממשלה בנושא זה היא מבישה ומעידה על ריקבון משפטי חמור. פוליטיקאי ממלכתי חייב להפגין יושר והגינות, "להכות" היכן שצריך ולא "לנקום" אצל החלש הנסמך לחוטא. זו אינה דמוקרטיה, זו אנרכיה משפטית. מבנט אני מצפה לצלילים אחרים, לפוליטיקה אחרת, לפתרון אמיתי לשאלת הגיוס ואכיפתו, לא לפופוליזם. כי יש לו את זה.
הוא לא צריך להיות לפיד, הוא לא צריך להיות ליברמן, הוא צריך להיות בנט. להבהיר לציבור: החוטא ייענש, לא משפחתו. העריק ייכנס לכלא, אבל הביטוח הלאומי, מעונות היום וסבסוד בתי הספר לא ייפסקו.