מרכז השלטון המקומי מאיים כי ישבית את מערכת החינוך החל מ-1 בפברואר. זאת לאחר שהמו"מ עם משרדי החינוך והאוצר נקלע למבוי סתום. בין הצדדים קיימת מחלוקת על קיצוץ של כחצי מיליארד שקל בתקציבי החינוך.
מרכז השלטון המקומי אף הודיע כי בכוונתו "להחזיר את האחריות על החינוך בחזרה לממשלה". אם לא תושג התקדמות במשא ומתן, עשויה מערכת החינוך ברוב היישובים לשבות שוב, כפי שקרה לפני כשבועיים.
בגלי צה"ל דיווחו כי נקודת המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא דרישתן של הרשויות לעבור לשבוע לימודים בן חמישה ימים. נציגי השלטון המקומי טוענים כי הדבר יביא לחיסכון מיידי של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, ביקשו הנציגים מהממשלה להעביר לרשויות 120 מיליון שקל כדי לעמוד בדרישת האוצר.
בוועדת הכספים של הכנסת התקיים אתמול דיון דחוף במצבן הכספי הגרוע של הרשויות המקומיות. בתום הדיון הקים יו"ר הוועדה ח"כ אברהם הירשזון צוות מצומצם של חמישה חברי כנסת בראשותו, שיעסוק באינטנסיביות במציאת פתרון מהיר למצוקה הגוברת של הרשויות המקומיות. הצוות, לדבריו, יוגבל בזמן כדי שימצא במהירות פתרון "למצוקה הבלתי נסבלת ולמשבר המתרחב ברשויות המקומיות", כלשונו.
מהנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי כ-16 אלף עובדים ב-240 רשויות מקומיות סובלים מהלנת שכר. לפי נתוני השלטון המקומי 70 רשויות מקומיות אינן משלמות שכר בזמן. חלקן אינו משלם שכר לעובדים כבר כמה חודשים. למעלה מ-100 רשויות מקומיות אינן מעבירות בזמן ניכויי מעביד ועובד הן לרשויות המס והן לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.
מנכ"ל משרד הפנים גדעון ברלב מסר כי הרשויות המקומיות הגיעו לחוב של 6.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה 1.8 מיליארד ש"ח הם סך קריטי להצלת הרשויות מקריסה מוחלטת. עוד מסר ברלב כי משרד הפנים העביר רזרבת השר בסכום של 46 מיליון ש"ח כדי לסייע לראשי רשויות חדשים בהתמודדות הכספית שאליה הם נקלעו עם בחירתם לתפקיד לפני כמה חודשים. מלבד זאת הקציב האוצר סכום נוסף של 50 מיליון ₪, שמחולק בימים אלה לראשי רשויות חדשים. "סך 100 מיליון ש"ח בקירוב נועד לתת מרווח נשימה לראשי רשויות חדשים לפי קנה מידה של גודל הרשות והגירעון המצטבר", אמר המנכ"ל. הוא דחה תלונות שהבעיה העיקרית ברשויות היא הלנת שכר ואי תשלום משכורות. לדבריו, הגירעון המעיק ועיקול חלק ניכר מהכספים לטובת ספקים עומד בשורש הבעיה.
לאור הנתונים הקשים הועלו בוועדה כמה הצעות. יו"ר הוועדה ח"כ הירשזון הציע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם קצבה לכל עובד ברשות המקומית שלא קיבל שכר במשך שלושה חודשים רצופים. כאמור הוא אף הקים ועדה מצומצמת למציאת פתרון מהיר לבעיה.
ראש מועצת נשר דוד עמר הציע כי הממשלה תאמץ את "הסדר הקיבוצים" כמודל פתרון עבור גירעונות השלטון המקומי. עמר הוסיף ושאל את חברי הוועדה: "האם אתם בוועדה יודעים שקיים גירעון של 14 מיליארד שקל חוב הרשויות המקומיות לבנקים?"
יו"ר מרכז השלטון המקומי עדי אלדר הציע לוועדת הכספים להפעיל "שיניים" ולהפסיק את אישור ההעברות התקציביות בוועדה עד למציאת פתרון לבעיה. לדבריו, כך נהגו בעבר יושבי ראש ועדות כספים. "ועדת הכספים נבדלת מוועדות אחרות בכנסת בכך שמשרד האוצר זקוק לאישורה בכל העברה תקציבית שהוא מבקש לאשר", אמר אלדר.
האוצר מטעה את הציבור בטענתו כי הגירעון נוצר בשל "שחיתות" הרשויות או "שכרם הגבוה של ראשיהן", אומר דובר מרכז השלטון המקומי אבירם כהן בריאיון לכתבת INN רותי אברהם. את השכר, אומר כהן, קובע משרד הפנים, ואילו הגירעון נוצר עקב מדיניותו של האוצר ולא עקב כישלון ניהולי ברשויות. הראיה, אומר כהן, כי גם רשות מקומית המנוהלת למופת כמו אלפי מנשה, הזוכה כבר כמה שנים לפרסי ניהול, מצויה בגירעון. הגירעון נוצר, מוסיף כהן, מקיצוץ בהחזרים המגיעים לרשויות מהאוצר. הרשות המקומית, לדבריו, היא זרוע ביצועית של השלטון לניהול ציבורי קרוב יותר לאזרח. האזרח זכאי לשירותי ממשלה כמו תאורת רחוב, תרבות, חינוך ועוד. לפיכך השלטון המקומי הוא "קבלן משנה" והוא מעניק את השירותים. הרשות המקומית מממנת את השירות, אך מקבלת החזר מהאוצר.
בשנים האחרונות, אומר כהן, נוגסת הממשלה בכספי ההחזרים, ולרשויות אין כסף לתת שירותים. בעוד שלאזרח מגיע שירות כמו פינוי אשפה, גינון ועוד, הרי שהממשלה אינה ממלאת את חלקה ואינה מחזירה לשלטון המקומי את מימון השירותים, וכך מגיעות הרשויות לאותם גירעונות אדירים. כהן מוסיף כי עתה נוספת על כך גם חקיקה שהחליטו עליה הממשלה והכנסת לפיה הרשויות המקומיות ייאלצו להעניק הנחות בארנונה והן גם אלו שיצטרכו לספוג את ההפרש. כך, אומר כהן, הגירעון רק יגדל. (ר)
מרכז השלטון המקומי אף הודיע כי בכוונתו "להחזיר את האחריות על החינוך בחזרה לממשלה". אם לא תושג התקדמות במשא ומתן, עשויה מערכת החינוך ברוב היישובים לשבות שוב, כפי שקרה לפני כשבועיים.
בגלי צה"ל דיווחו כי נקודת המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא דרישתן של הרשויות לעבור לשבוע לימודים בן חמישה ימים. נציגי השלטון המקומי טוענים כי הדבר יביא לחיסכון מיידי של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, ביקשו הנציגים מהממשלה להעביר לרשויות 120 מיליון שקל כדי לעמוד בדרישת האוצר.
בוועדת הכספים של הכנסת התקיים אתמול דיון דחוף במצבן הכספי הגרוע של הרשויות המקומיות. בתום הדיון הקים יו"ר הוועדה ח"כ אברהם הירשזון צוות מצומצם של חמישה חברי כנסת בראשותו, שיעסוק באינטנסיביות במציאת פתרון מהיר למצוקה הגוברת של הרשויות המקומיות. הצוות, לדבריו, יוגבל בזמן כדי שימצא במהירות פתרון "למצוקה הבלתי נסבלת ולמשבר המתרחב ברשויות המקומיות", כלשונו.
מהנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי כ-16 אלף עובדים ב-240 רשויות מקומיות סובלים מהלנת שכר. לפי נתוני השלטון המקומי 70 רשויות מקומיות אינן משלמות שכר בזמן. חלקן אינו משלם שכר לעובדים כבר כמה חודשים. למעלה מ-100 רשויות מקומיות אינן מעבירות בזמן ניכויי מעביד ועובד הן לרשויות המס והן לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.
מנכ"ל משרד הפנים גדעון ברלב מסר כי הרשויות המקומיות הגיעו לחוב של 6.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה 1.8 מיליארד ש"ח הם סך קריטי להצלת הרשויות מקריסה מוחלטת. עוד מסר ברלב כי משרד הפנים העביר רזרבת השר בסכום של 46 מיליון ש"ח כדי לסייע לראשי רשויות חדשים בהתמודדות הכספית שאליה הם נקלעו עם בחירתם לתפקיד לפני כמה חודשים. מלבד זאת הקציב האוצר סכום נוסף של 50 מיליון ₪, שמחולק בימים אלה לראשי רשויות חדשים. "סך 100 מיליון ש"ח בקירוב נועד לתת מרווח נשימה לראשי רשויות חדשים לפי קנה מידה של גודל הרשות והגירעון המצטבר", אמר המנכ"ל. הוא דחה תלונות שהבעיה העיקרית ברשויות היא הלנת שכר ואי תשלום משכורות. לדבריו, הגירעון המעיק ועיקול חלק ניכר מהכספים לטובת ספקים עומד בשורש הבעיה.
לאור הנתונים הקשים הועלו בוועדה כמה הצעות. יו"ר הוועדה ח"כ הירשזון הציע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם קצבה לכל עובד ברשות המקומית שלא קיבל שכר במשך שלושה חודשים רצופים. כאמור הוא אף הקים ועדה מצומצמת למציאת פתרון מהיר לבעיה.
ראש מועצת נשר דוד עמר הציע כי הממשלה תאמץ את "הסדר הקיבוצים" כמודל פתרון עבור גירעונות השלטון המקומי. עמר הוסיף ושאל את חברי הוועדה: "האם אתם בוועדה יודעים שקיים גירעון של 14 מיליארד שקל חוב הרשויות המקומיות לבנקים?"
יו"ר מרכז השלטון המקומי עדי אלדר הציע לוועדת הכספים להפעיל "שיניים" ולהפסיק את אישור ההעברות התקציביות בוועדה עד למציאת פתרון לבעיה. לדבריו, כך נהגו בעבר יושבי ראש ועדות כספים. "ועדת הכספים נבדלת מוועדות אחרות בכנסת בכך שמשרד האוצר זקוק לאישורה בכל העברה תקציבית שהוא מבקש לאשר", אמר אלדר.
האוצר מטעה את הציבור בטענתו כי הגירעון נוצר בשל "שחיתות" הרשויות או "שכרם הגבוה של ראשיהן", אומר דובר מרכז השלטון המקומי אבירם כהן בריאיון לכתבת INN רותי אברהם. את השכר, אומר כהן, קובע משרד הפנים, ואילו הגירעון נוצר עקב מדיניותו של האוצר ולא עקב כישלון ניהולי ברשויות. הראיה, אומר כהן, כי גם רשות מקומית המנוהלת למופת כמו אלפי מנשה, הזוכה כבר כמה שנים לפרסי ניהול, מצויה בגירעון. הגירעון נוצר, מוסיף כהן, מקיצוץ בהחזרים המגיעים לרשויות מהאוצר. הרשות המקומית, לדבריו, היא זרוע ביצועית של השלטון לניהול ציבורי קרוב יותר לאזרח. האזרח זכאי לשירותי ממשלה כמו תאורת רחוב, תרבות, חינוך ועוד. לפיכך השלטון המקומי הוא "קבלן משנה" והוא מעניק את השירותים. הרשות המקומית מממנת את השירות, אך מקבלת החזר מהאוצר.
בשנים האחרונות, אומר כהן, נוגסת הממשלה בכספי ההחזרים, ולרשויות אין כסף לתת שירותים. בעוד שלאזרח מגיע שירות כמו פינוי אשפה, גינון ועוד, הרי שהממשלה אינה ממלאת את חלקה ואינה מחזירה לשלטון המקומי את מימון השירותים, וכך מגיעות הרשויות לאותם גירעונות אדירים. כהן מוסיף כי עתה נוספת על כך גם חקיקה שהחליטו עליה הממשלה והכנסת לפיה הרשויות המקומיות ייאלצו להעניק הנחות בארנונה והן גם אלו שיצטרכו לספוג את ההפרש. כך, אומר כהן, הגירעון רק יגדל. (ר)