מכתב אזהרה שנשלח לצבא כבר לפני כחודשיים וחצי הזהיר מפני אסון קטלני בבסיס סדנת גורן הסמוך לגבול לבנון בו נהרגה אתמול (רביעי) סמלת רותם ינאי ז"ל, כך נחשף בכאן רשת ב'.
על פי הדיווח, הורים לחיילים המשרתים בבסיס שספג כבר פגיעות רבות, התריעו מפני סכנת חיים לחיילים שאינם נדרשים בשל תפקידם לשהות באזור לחימה. "הבסיס מטווח ללא הרף על ידי כטב"מים, רחפנים, פצמ"רים ורקטות", כתבו ההורים.
למרות הפניות החוזרות ונשנות ובקשותיהם הדחופות של ההורים, בצה"ל קיבלו החלטה מודעת שלא לרדד את מצבת כוח האדם השוהה בבסיס, והותירו במקום גם חיילים וחיילות הממלאים תפקידים שאינם מוגדרים חיוניים ללחימה כולל מש"קיות ת"ש, מש"קיות שלישות, קשר, תקשוב ולוגיסטיקה.
במכתבם ציינו ההורים כי "אין ספק שהשארת החיילים ובעיקר החיילות (שאינן נושאות נשק כלל), שאינם ואינן חיוניים וחיוניות לתפקוד השוטף של מפקדת גדוד רותם, מהווה סיכון מיותר וזלזול בחיי החיילים".
המשפחות אף הזהירו מפני התוצאה הבלתי נמנעת: "זה הרי עניין של סטטיסטיקה עד אשר יפגע כטב"ם או פצמ"ר ויתרחש אסון חלילה. מגורי החיילים וחדר האוכל אינם ממוגנים ואם לא די בכך, זמן ההתראה הוא אפסי עד לא קיים. לא ברור בעליל מה ההיגיון הניצב תחת ההתנגדות שלא להשאיר בבסיס חיילים חיוניים בלבד, וגם זאת במתכונת מצומצמת, נוכח הנסיבות הקשות".
מעבר להיעדר המיגון הפיזי במגורים, המכתב חושף נוהל פנימי ותמוה במיוחד שהיה נהוג בגדוד בעת פקודת אזעקה. על פי עדות ההורים, "בעת אזעקה מתבקשים חיילים וחיילות שאינם בתפקידי קצונה לצאת מהחמ"ל שמהווה מרחב מוגן ולרוץ למיגונית המצוייה כמה עשרות מטרים משם". עוד עלה מהפנייה כי במקום לטפל בליקויים, בחרו המפקדים בשטח לקיים שיחות הרגעה עם הפקודים וביקשו מהם "להוריד לחץ מההורים".
בדובר צה"ל השיבו כבר אז, חודשים לפני האסון, לפניית ההורים והודו בקיומו של האתגר, אך נימקו את השארת הכוחות בצורך המבצעי: "יש צורך בחיילים וחיילות גם על הגבול מאחר שהחמ"ל קטן. הביאו עוד מיגוניות והיה ניסיון לרדד את הכוחות, אבל צריך את הכוחות החיוניים".