בית הדין הרבני הודיע על סיומו של הליך גירושין מורכב, שבמסגרתו קיבלה אישה את גיטה לאחר תקופה ממושכת שבה סירב בעלה לשחררה מהנישואין.
בני הזוג היו נשואים במשך כשמונה שנים ולהם שלושה ילדים. לפי פרטי המקרה שהובאו בפני בית הדין, לאורך שנות הנישואין התמודדה האישה עם התנהגות חריגה מצד בעלה, שכללה חוסר אמון, מעקבים והגבלות על חייה האישיים והמשפחתיים.
הדבר בא לידי ביטוי בכך שהבעל הרגיש צורך לשלוט בה ולהשפיל אותה, סיפר שהוא מתכוון לשאת אישה נוספת, תיאר אותה כ"שמנה שמבשלת אוכל מגעיל" ואף היה אומר לילדים שיעזבו את אמם ו"ישאירו אותה לבד". האיש היה מתעורר בשעות הצהריים המאוחרות, נוסע לקברי צדיקים וחוזר הביתה לפנות בוקר.
עוד עלה במהלך ההליך כי האיש התמודד עם מחלת נפש, ובשלב מסוים אובחן כסובל מסכיזופרניה. בני הזוג התקיימו בין היתר מקצבאות ביטוח לאומי, והאישה טענה כי נשאה לבדה בנטל גידול הילדים ופרנסת המשפחה.
בשלב מסוים עזב הבעל את הבית והודיע כי אין בכוונתו לתת גט. לאחר שניסיונות לאתרו לא צלחו, פנתה האישה לבית הדין הרבני בבקשה לסיים את הנישואין.
התיק הועבר לטיפול האגף למניעת עגונות בראשות הרב אליהו מימון. באמצעות פעולות איתור אותר האיש, ובהמשך הובא למעצר בסיוע משטרת ישראל. למרות זאת, הוא המשיך לסרב למסור גט.
בהמשך התנה האיש את הסכמתו למתן גט בוויתור מצד האישה על חובות עבר ועל מזונות עתידיים. האישה סירבה לתנאים, וההליך נמשך.
בהמשך הורה בית המשפט על ביצוע אבחון פסיכיאטרי. האיש הועבר לבית החולים גהה לצורך בדיקה, אולם זמן קצר לאחר תחילת האשפוז נמלט מהמקום. לאחר שאותר הוחזר להמשך הטיפול במסגרת שירותי בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר.
לאחר מגעים ושיחות ממושכות הסכים לבסוף האיש למסור גט. צוות מיוחד של בית הדין הגיע לבית הסוהר, שם הושלם הליך הגירושין והאישה שוחררה מעגינותה.