המתיחות הגוברת בגבול הצפון מחייבת התייחסות מיוחדת של המערכת המדינית והביטחונית. על כך שוחחנו עם אל"מ במיל' רונן איציק, בעברו מח"ט הראל, חוקר יחסי צבא וחברה איש תנועת 'הביטחוניסטים'.
איציק מברך על הרחבת פעילות צה"ל ופריסת כוחותיו צפונה יותר, אך מציין גם את האיומים הנמשכים מכיוון חיזבאללה, איומים שלא מפתיעים אותו. "כמדינה וכעם עשינו שגיאות קשות בעקבות ניתוח לא נכון של הצד השני, מה מעניין אותו ומה הוא מחפש. בכל מה שקשור לגזרת הצפון נסוגנו מלבנון והבאנו את האויב אל סף דלתנו", הוא אומר ומציין כי המציאות החדשה שנוצרה הייתה בלתי נסבלת וישראל קיבלה לכך כמה תזכורות בדמות חטיפת שלושת החיילים, מלחמת לבנון השנייה ועוד, "ולא עשינו כלום וחיזבאללה הגיע לממדים מפלצתיים, גייס איראני שלם יושב על סף דלתות התושבים בצפון".
"זה הגיע לממדים של מאה אלף יכולות שיגור קטלניות והרסניות שכמעט וקיבלנו את כולן יחד עם כוחות קומנדו של רדואן. היום המציאות אחרת לחלוטין, בעקבות פעילות של הצבא עם הרבה מאמץ ומחיר בנפש. אבל עדיין אי אפשר לנהל חיים של שגרה, וזה דבר שאסור לקבל אותו כמובן מאליו".
הטיפול, אומר איציק, צריך להתמקד בשלושה מישורים: "המישור הראשון הוא המישור המדיני, לנתק בין איראן לבין לבנון. הסיטואציה שבה בשל המאמץ האדיר שאמריקה משקיעה מול האיראנים שם אותנו במצב שבו ברצותם חיזבאללה מפעיל עלינו כוח וברצותם לא. הערוץ המדיני חייב לבדל את איראן מלבנון בהבהרה שיהיה לנו חופש פעולה בלבנון ושממשלת ישראל מתחילה להניע תהליך בתוך לבנון כדי להוציא את לבנון ממעגל המלחמה ולבדל את חיזבאללה בתוך לבנון כאויב של כולם".
"ברמה הביטחונית, צה"ל חייב לפעול בכל הכוח מול חיזבאללה. מרחב בקעת הלבנון חייב להיות מותקף כל העת, הדאחיה צריכה להיות תחת אש עם פגיעות מדויקות בכל זיהוי מודיעיני, ובדרום לבנון עד קו הליטני צה"ל צריך לנקות את השטח כדי למנוע מאויב לרדת דרומה מהליטני ולשמור חיץ ביטחוני מול התושבים".
הפן השלישי הוא פן החוסן החברתי ולשם כך על ממשלת ישראל, אומר איציק, "לשים את הצפון במרכז, לא רק כי זו זירת הלחימה העיקרית, אלא כי מדובר באזור שחווה את השלכות השבעה באוקטובר כשאנשים פונו מהבתים, חזרו אחרי שנה וחצי ואחרי מספר חודשים מצאו את עצמם במציאות של מלחמה. החוסן חייב להיות בראש מעייניה של המדינה ולהשקיע בכך משאבים בכל דרך אפשרית. המאמץ הלאומי צריך להיות בישובי הצפון על מנת להחזיר אותם ולסייע בזקיפת הקומה שלהם".
על האופן בו צעד שכזה צריך להתבצע, מפרט איציק: "כל מי שצריך השלמות מיגון כדי להתמודד עם שגרת איומים, נא לטפל בעניין. כל סיפור הילדים והלימודים, שיפור יכולות הלמידה במוסדות החינוך ויצירת רציפות. כל עניין העסקים והכלכלה בעדיפות לאומית גבוהה דרך הזרמת כסף, הורדת מיסוי, ועזרה לעסקים קטנים ועצמאים בהסרת מיסוי, חסמים ובירוקרטיה. מעל כל זה, היכולת של צה"ל לתת את ההגנה הנדרשת כדי שכל זה יקרה".
על המשמעות הכלכלית של כל הצעדים הללו, אומר אל"מ איציק כי אכן מדובר בעלויות גבוהות, אך "מצבה הכלכלי של ישראל הוא טוב מאוד, בוודאי ביחס למדינה בשנה רביעית למלחמה. הנתונים מדהימים וצריך לנצל את נתוני המקרו האלה כדי לחזק את מקומות התורפה החברתיים והביטחוניים, כרגע אלו ישובי הצפון. אנחנו צריכים לצמצם את התורפה ולהצמיח אותה. אנחנו נבחנים בכך. סדר העדיפות הלאומי צריך להיות מוחלט לטובת הצפון".