היום (ראשון) מצוין היום הבינלאומי ללא עישון. על נזקי העישון, הקושי להיגמל והדרכים שבהן ניתן לצמצם את ממדי התופעה, שוחחנו עם פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות ומנהל מחלקה פנימית בהדסה.
בפתח השיחה ביקשנו להבין אם, אחרי שנים ארוכות של הסברה ואזהרות, עדיין יש משהו שהציבור לא יודע על סכנות העישון. לדבריו של פרופ' פרידלנדר, דווקא כאן טמון התסכול הגדול ביותר של אנשי המקצוע בתחום, העובדה שהנזק ידוע לכולם, אך בפועל לא נעשה מספיק כדי להתמודד איתו.
לדבריו, בישראל בלבד מתים מדי שנה כ-8,000 בני אדם כתוצאה מנזקי עישון, אולם "לא עושים מספיק. אין אכיפה, אין חקיקה, אין הרחקה מנוער וכו'. הרבה מזה הוא משיקולים כלכליים".
בהתייחסו לצעדים שיכולים לצמצם את היקף התופעה, מדגיש פרופ' פרידלנדר את חשיבות העלאת המס על מוצרי טבק וניקוטין. בנוסף הוא מותח ביקורת על היעדר אכיפה בתחומים שונים ואומר כי "הפטור בדיוטי פרי על הבאת סיגריות הוא נורא, אין אכיפה על איסור עישון בקרבת בתי ספר, כל נושא תחליפי הניקוטין שמכניסים בני נוער לעולם העישון ללא לחימה בפרסום ובמכירה של זה לבני נוער. המדינה מקבלת מיליארדי שקלים ממיסוי סיגריות ומוצרי ניקוטין ולא משקיעה בחינוך לגמילה מעישון. זו מגיפה שאפשר וצריך להילחם בה ולא עושים את זה".
פרופ' פרידלנדר קובע באופן חד משמעי כי בני הנוער הפכו לקורבן של אינטרסים כלכליים. לדבריו, "חברות הסיגריות והניקוטין משקיעות בבני נוער. מחקר גילה כי ליד כל תיכון יש חנויות למוצרי טבק ובונים אותן שיקרצו לנוער. זה השער לעישון. מזה מתחילים וממשיכים לעישון של ממש ואחר כך קשה להיגמל. אחרי שהתחילו קשה להיגמל, גם פיזית וגם נפשית. זו התמכרות אמיתית. אי אפשר לבוא בטענות למתמכרים כמו שאפשר וצריך לבוא בטענות למי שחושף את הנוער שלנו ואת החיילים שלנו לנזקי עישון והופך אותם למכורים לזה".
בהמשך השיחה התייחס גם להתמכרות בקרב מבוגרים ולסיבות שבגללן רבים מתקשים להפסיק לעשן, אף שהם מודעים היטב לסכנות. "עדיין יש כאן דחף סביבתי, התמכרותי ונפשי. הייתה חזרה לעישון אצל נגמלים בשנות המלחמה. יש הרבה לחצים שגורמים לכך. משרד הבריאות היה צריך לעשות יותר כדי להקשות, כמו העלאת המיסוי על סיגריות, שבעולם מבינים שמסייע לגמילה, להפחית חשיפה ופרסום. אנחנו מאפשרים לחברות הללו לפרסם בכל מקום. המדינה צריכה לגשר על הפער שבין ההבנה וההכרה לסכנה. בגילאי שלושים-ארבעים אנשים לא חושבים על כך שהמחלה תגיע אליהם, אבל מאוחר יותר מגיעות נכויות, מגיעים גידולים, מגיעות מחלות לב ומחלות ריאה, ואז זה מאוחר מדי".
כשנשאל מהי כמות העישון שנחשבת למסוכנת, השיב כי גם עישון בהיקף נמוך יחסית עלול לגרום לנזק משמעותי. "מעל 2-3 סיגריות ביום זה נחשב למשמעותי", הוא אומר, ומוסיף כי "הרוב מעשנים חצי קופסה עד קופסה ליום. אנשים חושבים שכשיפסיקו התסמינים ייעלמו מיד, אבל זה לא קורה. פתאום קשה ללכת ולנשום כי הנזק כבר נגרם. עם זאת, בכל זמן הפסקת העישון יעילה. הפסקת העישון משפרת מיד את תפקוד הריאות, מפחיתה בתוך שנתיים את הסיכוי למחלות לב. אנחנו יודעים שסיכון לסרטן ריאה יורד מיידית במשך 10-15 שנה עד למצב שהיה קודם".
לקראת סיום מדגיש פרופ' פרידלנדר כי תהליך הגמילה חייב להתחיל בהחלטה אישית של המעשן, אך במקביל המדינה ומערכת הבריאות חייבות להיות שותפות משמעותיות במאבק. לדבריו, ניתן להיעזר בסדנאות, תרופות ותחליפי ניקוטין, אך ללא מדיניות ברורה של הסברה, אכיפה ומיסוי, יהיה קשה להביא לשינוי רחב היקף.
"אנשים אומרים שלכל היותר, אמות..., אבל לא זו הנקודה", הוא מסכם. "מדובר בחיי סבל עם השפעה לכיוונים רבים נוספים שניתן להפחית עד כדי למנוע אותם".