מום מולד של כלי דם התפרץ בפתאומיות בשפתיו של איתי, לוחם בן 21 וחצי ביחידה מובחרת בצה"ל, רגע לפני הכניסה לתמרון ברצועת עזה.
האירוע, שהתרחש בתקופת סוף המסלול העצים שעבר, גרם לשפתיו להתנפח מיום ליום ללא כל התראה מוקדמת. המצב הוביל לעיוות משמעותי במראה פניו וליצירת קושי ממשי בתפקוד ובדיבור של הלוחם.
אביו של הלוחם סיפר כי המצב החמיר ממש לפני המשך הפעילות המבצעית, וכי רופאים שונים נתנו תרופות, אנטיביוטיקה וסטרואידים בחשד לעקיצה מסתורית או מחלות, אך דבר לא עזר.
במקביל לבירור של רופאי היחידה בצה"ל שלא הכירו את המצב, ההורים המודאגים כיתתו רגליהם ומעל ל-12 רופאים מומחים שקיבלו את החומר הרפואי לא הצליחו לאבחן את מקור הסבל.
ברגע האחרון הגיעו למומחה בכירורגיית פה ולסתות בהדסה, שהעריך כי מדובר בבעיה בכלי דם והפנה אותם לד"ר איתמר תמיר, מנהל שירות מלפורמציות וסקולריות ולימפטיות ביחידה לאנגיוגרפיה בהדסה עין כרם.
ד"ר תמיר זיהה מייד את המקור לבעיה והסביר כי מדובר במום מולד של כלי דם שמעולם לא בא לידי ביטוי לאורך שנות חייו של הצעיר. לדבריו, המום קיבל המון דם שהוזרם אליו והתפרץ בשנה האחרונה בשל הפעילות הפיזית המוגברת והמאמץ הכרוך בשירות ביחידה המובחרת. המומחה ציין כי איתי הגיע למצב קיצוני שבו, מלבד הנראות שהקשתה עליו מאוד, הוא נאלץ להתמודד עם דיבור שונה ודיקציה לא נוחה בעקבות העיוות שנחת עליו פתאום.
כדי לטפל בבעיה, החליט ד"ר תמיר לבצע צנתור ייחודי בזמן שהחייל נמצא תחת טשטוש בלבד, ללא צורך בהרדמה מלאה. במהלך הפעולה, ביצע הרופא כניסה סלקטיבית לכלי הדם המזינים את המום, תוך שימוש בהדמיה דינאמית בזמן אמת כדי למנוע נזק משני לעצבי או שרירי הפנים. עם זיהוי כלי הדם המזינים, סגר המומחה את זרימת הדם באמצעות הדבקת דפנות המום זו לזו בעזרת קצף מיוחד המבוסס על מולקולת Surfactants.
ההטבה על פניו של הלוחם הופיעה די מהר והוא לא נזקק לפעולה חוזרת, כאשר בסיומו של תהליך ההחלמה הפה חזר למצבו הקודם במלואו. לאחר הטיפול חזר הלוחם לצוות שלו ולפעילות מבצעית, תוך שהוא מסרב לקבל ימי מחלה או הקלות בשירות.