הבינה המלאכותית כבר מזמן לא שייכת רק לעולם ההייטק. עבור רוב הסטודנטים היא הפכה לכלי עבודה יומיומי, כזה שמסייע בכתיבה, חיפוש מידע והכנת עבודות. אבל דווקא כשהשיחה עוברת מהקמפוס אל חדר הרופא, רמת הביטחון בטכנולוגיה יורדת בצורה חדה.
מחקר שעליו שוחחנו עם פרופ' קרן דופלט מהחוג לבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון, מגלה כי 86 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בבינה מלאכותית במהלך לימודיהם. למרות זאת, כאשר מדובר בהחלטות רפואיות, פענוח בדיקות או השתתפות בניתוחים, רבים מהם מעדיפים שבני אדם יישארו במרכז קבלת ההחלטות.
לדברי פרופ' דופלט, הבינה המלאכותית כבר חדרה כמעט לכל תחום בחיים. "מדובר במערכת שמסוגלת לבצע משימות שדורשות יכולות אנושיות כמו למידה וקבלת החלטות", היא מסבירה, ומדגישה כי האתגר הגדול הוא לא עצם קיומה של הטכנולוגיה - אלא הדרך שבה משתמשים בה.
במערכת האקדמית, כך נראה, המרצים כבר מתמודדים עם המציאות החדשה מדי יום. עבודות עם מקורות שלא קיימים, טקסטים כלליים מדי או להפך - כתיבה ברמה שאינה תואמת את הסטודנט, הפכו לדבר מוכר. לעיתים המרצה מטפל בכך ישירות מול הסטודנט, ובמקרים אחרים הנושא מגיע עד לוועדות משמעת.
"ועדות המשמעת עסוקות מדי", אומרת פרופ' דופלט. לדבריה, במקרים מסוימים העבודה נפסלת או נדרשת להגשה מחודשת, ובמצבים חמורים יותר סטודנטים אף נאלצים לחזור על קורסים. במקביל, מוסדות לימוד שונים כבר חוזרים לבחינות מסורתיות מתוך הבנה שהערכה חלופית מתקשה להתמודד עם עידן שבו ניתן לייצר עבודות שלמות בלחיצת כפתור.
למרות הביקורת, פרופ' דופלט אינה תומכת במאבק גורף נגד הטכנולוגיה. "הטכנולוגיה קיימת וצריך ללמוד להשתמש בה בדרכים אתיות", היא מדגישה. לדבריה, השאלה החשובה היא כיצד להשתמש בכלים הללו באופן שמפתח את הסטודנט, ולא מחליף את תהליך החשיבה והלמידה שלו.
החשש המרכזי, היא מסבירה, הוא פגיעה בכישורי הכתיבה, ההבנה והחשיבה העצמאית. כאשר סטודנט נותן למערכת לנסח עבורו עבודה שלמה, הוא עלול להחמיץ את תהליך הלמידה עצמו. מנגד, בתחומים כמו תכנות, שימוש מושכל בבינה מלאכותית דווקא עשוי לשפר את היכולות ולהפוך את הסטודנט למדויק יותר.
אבל הרגישות האמיתית מתחילה כאשר הבינה המלאכותית נכנסת לעולם הבריאות. "בעולם הבריאות מדובר בחיי אדם", מזכירה פרופ' דופלט. גם כאשר אנשים מאמינים שטכנולוגיה מסוגלת לבצע משימות מסוימות בצורה טובה, הם עדיין רוצים לדעת שיש רופא שמפקח, בודק ולוקח אחריות.
מהמחקר עולה כי הציבור מגלה פתיחות יחסית לשימוש בבינה מלאכותית במשימות אדמיניסטרטיביות כמו ניהול תורים וסידור משמרות. לעומת זאת, כאשר מדובר בפענוח בדיקות, החלטות רפואיות או השתתפות בניתוחים, רמת ההתנגדות עולה באופן משמעותי.
"לא רוצים בינה מלאכותית בפענוח בדיקות וקבלת החלטות רפואיות, ובוודאי לא בהשתתפות בניתוחים ללא פיקוח אנושי", מדגישה פרופ' דופלט. מעבר לשאלת הדיוק המקצועי, היא מזכירה כי מטופלים שמגיעים למערכת הבריאות מחפשים גם אמפתיה, הסבר ותחושת ביטחון - דברים שקשה מאוד לייצר באמצעות מכונה בלבד.