מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח חריף ורווי ליקויים העוסק בבחינת החשבונות השוטפים של סיעות הכנסת לשנת 2024.
הדוח חושף תמונת מצב מטרידה ביותר של זלזול בכספי ציבור, היעדר פיקוח פנימי, עקיפת חוקי המימון ואובדן של עשרות מיליוני שקלים השייכים לקופת המדינה. אנגלמן יצא בקריאה דחופה לכלל המפלגות להפגין אחריות ציבורית רבה יותר והדגיש כי על הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מהכיס של אזרחי ישראל.
המבקר הפנה אצבע מאשימה גם כלפי הכנסת, בדרישה לפעול לאלתר כדי להסדיר את הפרצות בחוק.
לדבריו, המציאות שבה ל-10 סיעות מכהנות יש גרעונות מצטברים בסך כולל של 81 מיליון ש"ח, לצד 9 מפלגות שחדלו מלהתקיים ואינן מחזירות לאוצר המדינה חובות עתק של כ-44 מיליוני ש"ח או נמנעות מהשבת עודפים, אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות והאחריות הציבורית שלהן.
המבקר קרא לחקיקה מתקנת שתבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ותמנע הישנות של מקרים כאלה בעתיד.
מפלגת השלטון, הליכוד, ספגה דוח לא חיובי וקנס כספי משמעותי של 150,000 ש"ח בעקבות שני ליקויים חמורים ביותר בהתנהלותה הכלכלית והארגונית.
הכשל המרכזי שנחשף נוגע להיעדר מוחלט של בקרה על הכנסות מדמי חבר והתפקדות. הביקורת העלתה כי הסיעה כשלה לחלוטין באימות זהות המתפקדים ומקור התשלום שלהם. בבדיקה נמצא כי ב-41% מכרטיסי האשראי (השקולים ל-16,346 כרטיסים) וב-46% מההעברות הבנקאיות, בוצע תשלום אחד עבור יותר ממתפקד אחד.
חמור מכך, באלפי מקרים שולמו דמי חבר באמצעות אותו אמצעי תשלום עבור אנשים בעלי שמות משפחה שונים, שלכאורה אין ביניהם שום קשר משפחתי או אישי.
המבקר הבהיר כי התנהלות זו חמורה ומעלה חשש ממשי לביצוע עבירות פליליות של תשלום דמי חבר בידי אחר, דבר שעלול להוביל להטיה חמורה בספר הבוחרים ובבחירת המועמדים לכנסת. אנגלמן הזכיר כי כבר בעבר העיר לליכוד על כך, אך המפלגה בחרה בהסתמכות פסיבית על הצהרות המתפקדים במקום להקים מערך בקרה אקטיבי ואפקטיבי בזמן אמת.
לצד הכשל בהתפקדות, מצא המבקר ליקויים כבדים בניהול משאבי האנוש בליכוד. הביקורת חשפה מתן תוספות שכר והעלאות מפליגות לעובדים ותיקים, לצד הצמדת רכבים לפעילי מנהלה שחלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה. כלל ההטבות הללו ניתנו על סמך החלטות והסכמות שהתקבלו בעל פה, ללא שום תיעוד בכתב וללא מנגנון סדור המבוסס על קריטריונים שוויוניים או ברורים.
גם מפלגת העבודה קיבלה מהמבקר קנס בגובה 75,000 ש"ח, לאחר שנמצא כי פעלה בניגוד מפורש לחוק וקיבלה הלוואה אסורה באמצעות תאגיד מפלגתי הנמצא בשליטתה. המבקר קבע כי מדובר בעקיפה מכוונת של הוראות החוק שנועדו להגביל את מקורות המימון של המפלגות ולהפחית את תלותן בגופים מסחריים.
הפרשה המדוברת נוגעת להלוואה בסך 1.6 מיליון ש"ח שנלקחה על ידי חברת "בית ארלוזורוב בע"מ", תאגיד מפלגתי שבשליטת העבודה. מתוך סכום זה, סך של 750 אלף ש"ח הועבר ישירות כהכנסה לסיעה בספטמבר 2024, כאשר הסיעה אף חתמה על ערבות לכלל ההלוואה. במענה לביקורת טענה מפלגת העבודה כי הייתה שרויה במצוקה תזרימית קשה בשל עיכוב בקבלת כספי המימון הממלכתי של הבחירות המקומיות, וכי לשיטתה מדובר בפרקטיקה מותרת.
אלא שהמבקר דחה טענה זו לחלוטין וקבע כי ממכלול הנסיבות והחלטות הדירקטוריון עולה בבירור שלא מדובר בהעברת כספים במהלך עסקים רגיל, אלא בלקיחת הלוואה ייעודית לצורך הזרמתה לסיעה. יתרה מכך, בשנת 2025 השיבה הסיעה 800 אלף ש"ח לחברה המלווה בשם התאגיד, וכנגד זה הונפק לה שטר הון, דבר המהווה הפרה בוטה של חוק המימון.
פרק אחר בדוח נוגע לסיעות ישראל ביתנו וחזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית). הביקורת העלתה כי שתי הסיעות עשו שימוש בכספי המימון הממלכתי שלהן כדי לממן באופן מלא הליכים משפטיים של תביעות לשון הרע אישיות שהגישו יושבי הראש של המפלגות, אביגדור ליברמן ואיתמר בן גביר.
מבקר המדינה קבע כי באופן חד-פעמי ולפעם זו בלבד, ההוצאה הזו תוכר כ"הוצאות תעמולה והסברה", וזאת בשל ההסברים שסיפקו הסיעות באשר לזיהוי ולחיבור הציבורי ההדוק והבלתי ניתן להפרדה שבין שם היו"ר לבין המפלגה עצמה.
עם זאת, המבקר החליט להציב קו אדום לעתיד וקבע כי על הסיעות לגבש לאלתר נוהל סדור, ברור וכתוב שיסדיר כל מימון עתידי של הוצאות משפטיות אישיות מכספי הציבור. אנגלמן הדגיש כי בעתיד תבחן הביקורת בשבע עיניים האם כל הוצאה משפטית כזו עומדת בעקרונות השמירה על כספי הציבור וברוח החוק.
מיליוני השקלים שנעלמו: מפלגות העבר שלא מחזירות חובות
מלבד ההתנהלות השוטפת של המפלגות המכהנות, הדוח חושף תמונת מצב מקוממת של "כספים אבודים" - מיליוני שקלים שחולקו כמקדמות או הלוואות למפלגות שבינתיים נמחקו מהמפה הפוליטית, וקופת המדינה אינה מצליחה לגבות אותם בחזרה. בסך הכל מדובר על חובות אבודים של 9 מפלגות בהיקף של כ-48 מיליון ש"ח.
בגזרת החובות בגין הלוואות ועודפי מקדמות שלא הושבו, מובילות מפלגות מרצ עם חוב ענק של 15.8 מיליון ש"ח ומפלגת צל"ש שלמה עם חוב של 15.1 מיליון ש"ח. אחריהן ברשימת החובות הלא-מוחזרים נמצאות מפלגת עצמאות עם 4 מיליון ש"ח, הבית היהודי עם 3.2 מיליון ש"ח, התנועה הירוקה עם 3.2 מיליון ש"ח, דרך ארץ עם 2.7 מיליון ש"ח, ומפלגת בל"ד עם חוב של 338 אלף ש"ח.
בנוסף לחובות אלו, שתי מפלגות אחרות שסיימו את כהונתן בכנסת עוד בשנת 2021, כולנו ותל"ם, מחזיקות בקופתן עודפי כספי ציבור ויתרות בסך של 1.4 מיליון ש"ח ו-2.3 מיליון ש"ח בהתאמה. המפלגות הללו מחזיקות בכסף ההומניטרי והציבורי הזה וטרם השיבו אותו לאוצר המדינה כפי שנדרש מהן על פי החוק, מציאות אותה הגדיר המבקר כפגיעה קשה באמון הציבור ובנאמנות השלטונית.