הרב ארל'ה הראל, ראש ישיבת מוריה בגבעת שבעת הרועים, התייחס בפודקאסט של ערוץ 7 לשאלת ההצבעה למפלגות דתיות וטען כי עבור ציבור שומר התורה והמצוות, הבחירה הפוליטית חייבת לנבוע בראש ובראשונה ממחויבות לתורה. עבורו מפלגה דתית איננה רק מסגרת פוליטית אלא ביטוי לסדר עדיפויות ערכי ברור.
את דבריו ביסס הרב על דרשה של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שנכללה בספר "חמש דרשות", שם הרב סולובייצ'יק עסק בשאלה מדוע יש צורך במפלגה דתית דווקא במדינה שבה מפלגות רבות מבקשות לקדם את העם היהודי ואת ארץ ישראל, והציע תשובה הנוגעת למהות המפלגה ולערכים שעליהם היא מושתתת.
"הסבר העומק הוא מאוד פשוט, כמה שהוא עמוק הוא הכי פשוט", אמר הרב הראל. "מפלגה בעצם היא התכנסות של אנשים שהחליטו לחפש מכנה משותף מתוך הנחת יסוד שאי אפשר שיהיה מספר מפלגות כמספר אנשים. אז צריך לוותר על משהו, ואני מוותר על הדברים שלא חשובים לי ומתכנס לדברים שיותר חשובים לי. כשאתה בונה מפלגה אתה צריך להחליט מה חשוב לך עכשיו".
הרב התייחס גם לשותפות אפשרית עם אנשי ימין שאינם דתיים וציין כי קיימת הסכמה רחבה בנושאים מדיניים ולאומיים. עם זאת, הפער המהותי מתגלה בשאלת זהותה הרוחנית של המדינה ובמקומם של התורה והמצוות במרחב הציבורי.
"כשאתה בונה מפלגה שהמכנה המשותף שלה הוא ימין לא דתי, אתה בעצם מכריז הכרזה משמעותית: מה שהכי חשוב לי זה ארץ ישראל והתפיסה הימנית שלי. את שאר הדברים אני מוכן לשים בצד. הם לא כאלה חשובים לי".
הרב הדגיש כי מבחינתו אין מדובר בשאלה משנית אלא ביסוד תפיסת העולם הדתית. "הדגל העיקרי שלי הוא התורה. אני שייך לאסכולה שסוברת שלא רק שהתורה היא החשובה ביותר, אלא שגם שתי הצלעות האחרות יונקות ממנה. היחס לעם ישראל ולארץ ישראל יונק מן התורה. אין לי אמונה בארץ ישראל ובעם ישראל כישויות נפרדות. תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שעם ישראל הוא עם הקודש וארץ ישראל היא ארץ הקודש, ולכן גם היחס אליהם נובע מן התורה".
הבדל זה יוצר גם פערים מעשיים בין הציבור הדתי לבין שותפיו הפוליטיים האפשריים. "ארץ ישראל שלנו ושלהם היא לא אותה ארץ ישראל", אמר בהתייחסו לדברי הרב סולובייצ'יק. "רואים את זה בשטח ובהמון דברים. כל בני הנסיכים כמו ציפי לבני ואולמרט היו אנשי ימין וראשי הליכוד, תראו איפה נמצאים היום, הארץ והתורה שלהם זה לא אותו דבר".
לצד זאת הבהיר כי הוא איננו שולל שיתופי פעולה פוליטיים נקודתיים. "אפשר לעשות בריתות טכניות, בלוק טכני כדי לעבור אחוז חסימה. תמכתי במה שעשו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר שרצו כבלוק טכני מתוך חוזה חתום שרגע לאחר מכן נפרדים אחרי הבחירות. אם יחליטו אנשי הפוליטיקה שזה מה שצריך לעשות עכשיו, שיעשו את זה. לפרגמטיזם יש גבולות מסוימים. גם בתוך המפלגה הדתית-לאומית אני אשב עם אנשים שלא בדיוק כמוני, אבל יש לנו מכנה משותף אחד - אנחנו מחויבים לתורה. התורה היא עולם הערכים שלנו".
הרב הבהיר כי מבחינתו זהו קו שאינו ניתן לטשטוש. "אני לא יכול לשבת במפלגה אחת ולהצביע לאנשים שבאורח החיים היומיומי שלהם אינם שומרי תורה ומצוות, גם אם הם אנשי ארץ ישראל ואנשי ימין. יש בכנסת הנוכחית אנשים ששייכים למפלגות לא דתיות, והם אנשים שאני מאוד מעריך אותם על פועלם למען הארץ והעם, אבל אני חלוק עליהם לחלוטין בשורש. זה משהו מאוד מאוד שורשי, לא משהו שולי. כשאני מצביע למישהו אני מחזק אותו, אני תומך בו. אני מבטא את תמיכתי בו, אני רוצה שהוא ייכנס לכנסת. אני לא רוצה שאנשים שלא שומרי תורה ומצוות ייכנסו בשמי לכנסת".
הוא הוסיף: "מפלגה עם איילת שקד אסור להצביע בכל מקרה, היא ההוכחה שמפלגת ימין ללא תורה היא ללא ימין, היא והחבר שלה לשעבר שחובש כיפה סמלית לראשו אבל הוא לא איש תורה. גם אם היו ימין אמין ולא עושה בריתות עם מנסור עבאס - עדיין התורה לא הייתה שם - לא רצוי ולא ראוי לדרכה של תורה. קורא לכל המפלגות להתאגד למפלגה דתית אחת, אפשר חיבור בין מפלגת הציונות הדתית לעוצמה יהודית - בתנאי שמסומנת כבלוק טכני".
בתחילת דבריו התייחס למשרד העלייה והקליטה ולפעילות השר אופיר סופר. הרב סיפר כי עוד לפני הבחירות קרא להעביר לידי הציונות הדתית את האחריות על התחום. "אני שמח שבצלאל היה מאוד ער לקריאה הזאת. הוא אמר לי שהקריאה שלי באמת השפיעה עליו". עבור הרב, תחום העלייה והקליטה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר עבור מדינת ישראל.
"אני חושב שהשר סופר עושה שם עבודה נפלאה", אמר, אך הוסיף כי המשימה המרכזית טרם הושלמה. "בעיקר זה שינוי חוק הנכד והעלאת יהודים אמיתיים לארץ ישראל. הדבר העיקרי שמשרד הקליטה צריך לעשות הוא לצמצם ככל האפשר עליית גויים לארץ ולהרחיב עליית יהודים לארץ. בסך הכול, במסגרת המגבלות הקיימות, השר סופר עשה עבודה נפלאה בשנים האחרונות ואני מאוד מאוד שמח שזכיתי לתרום למינוי הזה".
הרב הראל התייחס בהמשך לחוק הגיוס. "כולנו סבורים שכולם צריכים להתגייס, וגם החרדים צריכים להתגייס". עם זאת הדגיש כי יש צורך במסגרות מותאמות לציבור החרדי ובהבנת החששות והצרכים הייחודיים שלו. "אנחנו לא נעשה את זה בכוח ולא בכפייה, ורבותיהם של הציבור החרדי לא ייתנו לזה לקרות".
הרב סיפר על שיחה שקיים עם רב חרדי בכיר מהעולם החסידי, שמודאג מאוד מן המצב הנוכחי ומעוניין לקדם את גיוס החרדים. אותו רב הסביר כי רבים בציבור החרדי מתקשים לראות את עצמם מתגייסים לצבא במתכונתו הנוכחית. "הוא אמר לי: 'אנחנו לא יכולים לצבא הזה להתגייס'. אם רוצים באמת להעלות את גיוס החרדים, צריך לדאוג שיש צבא שהולך לדרכה של תורה".
במהלך השיחה נשאל הרב האם ישנה אפשרות שצעירים מהציונות הדתית יתגייסו בעתיד ליחידות המעורבות שקמו בשיריון. הוא השיב כי מבחינתו מדובר בנושא שבו אין מחלוקת בתוך העולם הרבני של הציונות הדתית. "אני לא חושב שהיה מקום המדינה ועד היום קונצנזוס ציוני-דתי כמו הנושא הזה. מבית הלל ועד בית שמאי, מהר עציון ועד הר המור - לא משנה. קונצנזוס מוחלט. אנחנו לא נתגייס לשום יחידה מעורבת. נקודה סוף פסוק. זה לא קרה וזה לא יקרה".
הרב התייחס גם לעיסוקו רב השנים בסוגיית הלהט"ב ולמקומו כיום בשיח הציבורי. לאחר שנים שבהן היה מהדמויות המרכזיות שעסקו בנושא, בחר להעביר חלק ניכר מהפעילות לאנשים נוספים ולגופים שהוקמו לאורך הדרך, כדי שיוכלו להמשיך לשאת בעול העשייה.
במהלך השנים פעל להרחבת הידע והעיסוק הציבורי בסוגיה באמצעות ספרים, מיזמים וארגונים שונים. הוא הזכיר כי פרסם ספר פרוזה העוסק בנושא וכן ספר שאלות ותשובות שנכתב יחד עם הרב יעקב אריאל, הכולל עשרות סימנים העוסקים בהיבטים שונים של הסוגיה.
לצד העשייה הציבורית הוא ממשיך לקבל פניות והתייעצויות באופן יומיומי. "גם חבר'ה וגם הרבה מאוד רבנים", אמר והסביר כי כפי שרבנים פונים למומחים בתחומי הלכה שונים, כך גם בסוגיה זו פונים אליו רבני קהילות ואנשי חינוך לקבלת הכוונה והכרעה במקרים מורכבים.
כדוגמה סיפר על מחנכת שפנתה אליו בעקבות תלמידה שעבדה כמלצרית באולם שבו נערכה חתונה חד-מינית. "אמרתי לה, קודם כול, תגידי לתלמידה שלך כל הכבוד, שהיא שמה לב, שזה אכפת לה והיא שאלה", סיפר. לאחר בחינת המקרה קבע כי "לכתחילה אסור להיות שם", אולם כאשר קיים חשש ממשי לאובדן מקום העבודה, "מותר לה להשתתף במצב שחרב הפיטורים מרחפת על ראשה".
בהמשך הריאיון התייחס הרב הראל להתקפות שספג מצד ארגוני להט"ב לאורך השנים. "אני מאוד גאה בזה שאני מאפשר לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה לעשות. אם אדם חווה משיכה לבני מינו ורוצה לטפל בזה, זו זכותו הדמוקרטית הפשוטה ביותר, בתנאי שהוא עושה את זה באופן שלא יזיק לו".
הרב הראל הבחין בין טיפולים שבעבר עוררו מחלוקת לבין גישות אחרות שבהן הוא תומך. "טיפולי ההמרה הקלאסיים היו טיפולים מזיקים. אנחנו ברוך ה' פיתחנו מנגנונים היום שמאפשרים לבצע טיפולי רה-אוריינטציה שהם לא טיפולי המרה והם לא מזיקים. אז לכן למה לא לעשות אותם? למה לא לפנות אליהם?".
הוא דחה את הטענות שהופנו כלפיו ואמר כי אינו רואה בהן ביקורת אישית אלא ביקורת על עמדות הלכתיות מקובלות. "אני לא מצליח להבין איך אפשר לתקוף רב בזה שהוא תומך במה שהתורה אומרת לעשות. אם תופסים אותי על זה שאני עושה את מה שהתורה אומרת, שאני עושה את מה שכל רבני ישראל אומרים לעשות, אז זו ביקורת עליי?".
בהמשך קשר את עמדותיו להשפעת רבותיו. "אני מאוד גאה שאני עושה את מה שרבותיי אמרו לי. אני מאוד גאה לומר שאני עושה את מה שהם אומרים לי, ואם מישהו רוצה לתקוף אותי - שיתקוף, שמחה רבה מאוד".
הרב הראל הדגיש כי הביקורת הציבורית לא גרמה לו לסגת מפעילותו. "התקפות לא גרמו להוריד רגל מהגז. לא הורדתי רגל מהגז, הורדתי רגל לגז אחר". הוא ממשיך לפעול במלוא המרץ, אך בתחומים נוספים שבהם הוא חש כי נדרשת מעורבות מיוחדת.
"יש לי הרבה פרויקטים בחיים חשובים", הוסיף. "אני משתדל להיות במקום שבו אני מרגיש שאחרים לא עושים, אז אני משתדל להיות שם. במקום שאין איש, היה איש".
הוא התייחס למגמות שהוא מזהה בתוך הציונות הדתית סביב הסוגיה הלהט"בית. "חד-משמעית", השיב כאשר נשאל אם הוא מזהה שינוי בגישה באגף הליברלי בציבור הדתי. "אני גם טוען שעל זה הציבור הציוני-דתי התחיל להתפצל. בעוד עשר שנים ייווצר ציבור חדש שהוא כבר היום קיים".
הוא כינה אותו "קונסרבדוקסיה", והסביר כי מדובר בציבור ש"מתהדר בנוצות אורתודוקסיות, אבל בעצם תורת הפסיקה שלו היא קונסרבטיבית. באים חלקים באגף הליברלי באורתודוקסיה וטוען שבסוגיה הלהט"בית המחיר של הימנעות מזוגיות חד-מינית הוא מאוד כבד, זו תמצית הגישה הקונסרבטיבית".
לצד זאת הדגיש כי הוא מכיר מקרוב את המצוקות האישיות הכרוכות בכך. "אני לא צריך שיספרו לי על הקושי הזה", אמר. "אני חושב שאם היה בספר השיאים של גינס סעיף על האדם שפגש הכי הרבה אנשים בעלי משיכה תוך-מגדרית, אז אני הייתי לוקח את הסעיף הזה בהליכה".
בהמשך התייחס לחזון החינוכי שמוביל את ישיבת מוריה בגבעת שבעת הרועים, הישיבה החדשה שבראשה הוא עומד. מדובר בניסיון להמשיך את דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולבנות מודל ייחודי של לימוד תורה המחבר בין עיון מעמיק לבין פסיקה והנהגה מעשית.
"הרעיון היה לייצר מודל ייחודי שהוא ממשיך את חזונו של מרן הרב קוק". הוא אף הרחיב בנושא בשני ספרים שבהם פירט את המקורות שעליהם מבוססת תפיסתו החינוכית והתורנית. הרב הראל סיפר כי זכה לתמיכה משמעותית ברעיון הקמת הישיבה. "תמיכה גדולה מאוד קיבלתי", וציין כי הרב אריה שטרן, שנפטר לאחרונה, הביע תמיכה נלהבת ביוזמה ואמר לו, "ככה באמת הייתה צריכה להיראות ישיבה בחזונו של הרב".
לב החזון הוא שילוב בין לימוד עיוני ברמה גבוהה לבין חתירה מתמדת להכרעה מעשית. "לומדים בישיבה מצד אחד עם חתירה למסקנה הלכתית ולהשפעה על חיי המעשה, ומצד שני שזה לא יפגע בלימוד העיון בצורה הגבוהה ביותר".
"רמת עיון בדיוק כמו בכל הישיבות, אולי אפילו יותר, רמת עיון גבוהה ביותר", הוסיף. "במקביל לכך שהלימוד הוא לימוד שמוביל להלכה למעשה. זה בעצם החזון העיקרי של הישיבה".
מעבר ללימוד, תיאר הרב הראל גם דגש מיוחד על עבודת השם הפנימית. "על הדרך יש עבודת השם חסידית מיוחדת", אמר, והסביר כי בישיבה מושם דגש משמעותי על עולמה הרוחני של החסידות ועל פיתוח הקומה הפנימית של התלמידים.
הוא התייחס גם לחיבור בין הישיבה לבין ההתיישבות באזור. לצד הישיבה פועלת חווה שבה מתגוררת משפחה שנאחזה בקרקע ופועלת לפיתוח המקום. "זה מרים את המקום כולו, זה מאפשר צמיחה ופריחה, אז אני שמח מאוד שאנחנו שותפים לדבר הגדול הזה".
כשנשאל למי מיועדת הישיבה השיב כי מצד אחד "כולם צריכים ללמוד בדרך של תורת ארץ ישראל", אך מנגד הדגיש שלא כל אחד מתאים לאופי המיוחד של הישיבה. "קודם כול זה מתאים רק לאנשים שיש בהם חלוציות. הדבר דורש מוכנות לחיים של חווה בארץ ישראל". עם זאת הבהיר כי הישיבה עצמה אינה פועלת מתוך החווה, אלא מושפעת מהאווירה והמציאות
הרב הראל ציין כי המסגרת מתאימה במיוחד לתלמידים המבקשים להעמיק גם בעולם הרוחני הפנימי. "זה מתאים גם לאנשים שעולם עבודת השם הרוחני, הפנימי, של תנועת החסידות והמוסר מדבר אליהם, כי יש דגש מאוד גדול בישיבה על זה".
לסיום חשף הראל סיפורים אישים מהאדמו"ר הפני מנחם מגור, ומרבותיו הרב שאול ישראלי והרב אהרון ליכטנשטיין.
הרב סיפר כי בסוף כיתה י"א בישיבה התיכונית שעלבים ביקש לעבור לישיבה גבוהה ולהתמסר ללימודי קודש בלבד, אך אביו התנגד ורצה שיסיים את לימודיו במסגרת הקיימת. כאשר האדמו"ר מגור, בעל ה"פני מנחם", הגיע לנחם את משפחתו לאחר פטירת סבו, החליט לנצל את ההזדמנות ולבקש את עצתו.
"הייתי בטוח שהוא יגיד שאני צריך לעבור לישיבה גבוהה", סיפר. "אבל הוא אמר לי: 'אתה רוצה ללמוד תורה? זה דבר נפלא. וכיבוד אב ואם זה גם מצווה'". לאחר מכן הציע האדמו"ר פתרון ביניים ואף פעל מול ראש ישיבת שעלבים הרב מאיר שלזינגר כדי לאפשר לו מסלול מיוחד. "זה היה שיעור עצום לחיים", אמר הרב הראל. "התלהבות של תורה זה קודש, אבל כיבוד הורים זה גם מצווה".
הרב סיפר כי המפגש האחרון שלו עם הרב אהרן ליכטנשטיין היה חודשים ספורים לפני פטירתו. הוא הגיע לבית הרב עם בתו שחגגה בת מצווה, במטרה לקבל ברכה מהרבנית, מבלי לצפות לפגוש את הרב עצמו בשל מצבו הבריאותי.
במהלך הביקור יצא הרב ליכטנשטיין מחדרו, בירך את הילדה ושוחח עם המשפחה. לאחר מכן ניצל הרב הראל את ההזדמנות ושאל אותו על שמועה ששמע, שלפיה אחד מתלמידיו מעניק לגיטימציה מסוימת לזוגיות חד-מינית. תגובתו של הרב הייתה חריגה ועוצמתית. "נתקעו המילים מפיו. הוא אמר לי: 'אתה רציני?'". הרב הראל סיפר כי הרב ליכטנשטיין פרץ בבכי למשמע הדברים. "מצד אחד היה לי כאב לב שעשיתי דבר כזה ליהודי כזה, אבל מצד שני זכיתי לקבל ממנו את מה שמבחינתי הייתה הצוואה שלו בסוגיה הזאת.
הסיפור שסיפר הרב הראל על הרב שאול ישראלי התרחש בערב פורים, כאשר למד בישיבת מרכז הרב. בשל חולשה מהצום תכנן לישון מעט לפני נסיעה לרמת גן, אך הבין שלא יספיק להגיע בזמן לקריאת מגילה.
הוא פנה תחילה לרב אברהם שפירא, שהורה לו לשמוע את קריאת המגילה בעץ חיים ולאחר מכן לצאת לדרכו. וכך עשה. בהמשך פגש את הרב ישראלי וסיפר לו כיצד נהג.
הוא אמר לי: 'לא יצאת ידי חובה'", סיפר הרב הראל. הרב ישראלי הסביר את הנימוק ההלכתי לדעתו, אך מיד הוסיף: "אבל אם הרב שפירא הורה לך אחרת - תעשה מה שהוא אמר לך". הרב הראל תיאר כי הסיפור הזה ממחיש את מערכת היחסים המיוחדת ששררה בין שני ראשי ישיבת מרכז הרב. "היו ביניהם המון הבדלים אבל לראות את האהבה והאחווה הגדולה שהייתה ביניהם, ואת הכבוד העצום שכל אחד רחש לשני - זה היה דבר מופלא".