בשנים האחרונות, וביתר שאת בשבועות האחרונים אנו שומעים יותר ויותר את המושגים 'בנק מטרות' / 'להכאיב לחמאס' / 'להכאיב לחיזבאללה' / 'להכאיב לאיראן', ועוד מנטרות שלא היו קיימות בעבר.
לכאורה מדובר בהתבטאויות סמנטיות בלבד שאינן משפיעות על אופן המלחמה ועל מטרותיה. אולם למעשה, מדובר בהנדסת תודעה קשה, או לכל הפחות הסכמה שבשתיקה לרעיונות מעוותים שחבויים בבסיס המושגים.
מושג 'בנק המטרות', אותו אנו שומעים כבר שנים, בנוי על כך שיש לפגוע במטרות מסוימות - מטרות איכות ש"יגרמו לאויב לחשוב פעמיים לפני שיתקוף בפעם הבאה". גם המושג 'להכאיב לאוייב' בנוי על אותו בסיס רעיוני. אולם רעיון זה הוא רעיון מעוות, מפני שהנחת היסוד שבבסיסו היא שהאויב יישאר לעולם על גבולנו. מתוך כך, אין כל שאיפה להשמידו, אין שאיפה לפרקו מנשקו ואף אין שאיפה לדחוק אותו הרחק הרחק מהגבול.
בהתאם לכך, הרטוריקה של הפוליטיקאים הישראלים עברה תמורות רבות בזמן קצר. הם החלו ברטוריקה מתלהמת שמדברת על השמדת החמאס, עברו למונחים של פירוק החמאס מנשקו ומשם למונחים של ביטול היכולות השלטוניות של החמאס. כעת הם כבר ויתרו לחלוטין על כל ניסיון לפתור את הבעיה הניצבת לפתחנו, ולמנוע את ה-7 באוקטובר הבא. היידה ל"ניצחון המוחלט"!
המתחכמים טוענים שלא כך פני הדברים, ושמושג 'בנק המטרות' נועד ליצור תיעדוף לשימוש בכמות המוגבלת של הפצצות החכמות והיקרות. אלא שזו היתממות; ניתן להבין את האמירה כשמדברים על מדינות בעלות שטח עצום כשל איראן. שטח המדינה, גודל האוכלוסייה והאדישות להיקפים עצומים של הרג (ע"ע מלחמת איראן-עיראק), כמו העדר גבול משותף בין איראן לישראל - מחייב שימוש עיקרי בחיל האוויר, ומתוך כך בהכרח יש לבחור את המטרות באופן מושכל. אך מה ההצדקה של בנק מטרות ביחס לרצועת עזה?!
נוסף לכך, בואו נדמיין לרגע מה היה קורה אילו בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, היו מנסות "להכאיב להיטלר", או היו מפציצות רק מטרות מ"בנק המטרות", מבלי לכבוש את השטח, מבלי להחריב באופן שיטתי את ערי גרמניה ומבלי להרוג מיליוני גרמנים. היכן היינו מצויים היום?! בהתאם לכך, ייתכן שהאידאולוגיה הנאצית לא עברה מן העולם, אבל למעשה לא נותרה לה השפעה משמעותית.
מבלי להתייחס להבחנה המלאכותית שיוצר העולם המערבי בין האויב ל'חפים מפשע' ו'בלתי מעורבים', הבחנה שגם האויב וגם ה"בלתי מעורבים" בעצמם לא יודעים על קיומה... כפי שציטט טראמפ את הדברים שסיפרו לו שורדי ושורדות השבי. בתת ההכרה, יש פה ניסיון מערבי לנסות לחנך את העולם הערבי, ולגרום לו לבטל את כל ארגוני הטרור. אמנם בשיטת המקל, אבל עדיין מדובר ברצון לחנך את אויבינו, שלא כדאי להם להפעיל טרור על מדינת ישראל. העולם המערבי, ובתוכו ההנהגה הפוליטית במדינת ישראל, מסרב או לא מסוגל להבין שלא כל רוע ניתן לתיקון. ישנם דברים חסרי תקנה, שכל עוד לא יושמדו, ימשיכו לגרום לשפיכות דמים ולהרס ככל שיוכלו. חפצים דוממים שהתקלקלו - פעמים רבות לא ניתנים לתיקון. גם פתוגנים אינם ניתנים לתיקון, ולא ניתן לחנכם. וגם במישור האנושי, עצם העובדה שעונש מוות הוא צורת ענישה שקיימת במקומות רבים בעולם, מעידה על כך שישנם גם בני אדם חסרי תקנה. אז מאיפה היומרה, שהופרכה כל כך הרבה פעמים במזרח התיכון, להפוך טרוריסטים לבני אדם?
באופן פרדוקסלי והזוי, אותם אנשים שמדברים במונחים של 'בנק המטרות' הם בדיוק אלה שטוענים שלא ניתן לחסל רעיון, ולכן לא ניתן לחסל ארגוני טרור כחיזבאללה וחמאס. אך אם זה כך, מדוע מנסים לחנך אותו, ולהגיע איתו להסדרה? / הסכם? / הפסקת אש? / הודנא?, על פיהם יופסקו השאיפה הנצחית להשמדת ישראל והמאמץ הצבאי להילחם בנו?
הגיע הזמן להפסיק לחשוש מניצחון, ולהתחיל לחתור לכיוונו. לא עוד הפסקות אש שיש בהן יותר אש מהפסקות, לא עוד חתירה להגעה לפתרון או הסדרה מדינית. יש צורך לעמוד מול האמת פנים אל פנים, להפנים כלפי עצמנו, ולאחר מכן להכריז מול כל העולם: שהדרך היחידה להתמודד עם הרוע היא להשמידו. ברגע שאנו ונציגינו יאמינו בכך, ויבינו שזו הדרך היחידה שתפתור את הבעיה, ואף תועיל לכל העולם, גם לעולם יהיה קל יותר לקבל זאת.
הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני בישיבת ההסדר בחיפה