מערכת הכשרות של מדינת ישראל עומדת בפני רגע דרמטי.
החוק ההיסטורי משנות ה-80, חוק איסור הונאה בכשרות, נולד מתוך מטרה ברורה: למנוע שיווק של נבלות וטרפות לציבור המבקש לצרוך אוכל כשר, ולהעניק את הסמכויות לרבנויות המקומיות שיקחו אחריות על הכשרות במדינת ישראל ולא בעלי אינטרסים.
אלא שכבר אז נותרה בעיה מובנית, המערכת לא זכתה להסדרה מלאה ואחידה, מה שיצר לא פעם חיכוכים ופערים בשטח.
במשך שנים חיפשנו את הדרך לתקן, לשפר ולהצעיד את המערכת קדימה בלי לפגוע בלב שלה. כאשר נפתלי בנט כיהן כשר הדתות ולצידו סגנו, הרב אלי בן דהן, קודמה הצעה שאנו בארגון "כושרות" הובלנו ודחפנו במשך זמן רב: מתווה מקיף שפתר אחת ולתמיד את בעיית העסקת משגיחי הכשרות (וניתוק הזיקה הבעייתי בין משגיח למושגח), ומצד שני קבע נהלי כשרות אחידים וברורים לכל הארץ, המחולקים לפי רמות כשרות שונות ושקופות. זה היה התיקון האמיתי, מקצועי והלכתי .
אלא שאז הגיע מתן כהנא, ובמקום לתקן, בחר לשבור את הכלים ולקח את הכשרות לאזור חיוג אחר לחלוטין.
האנרכיה של רפורמת כהנא: תעשיות של קומבינות
הרפורמה שהוביל כהנא פתחה פתח לאנרכיה מוחלטת. השר לשעבר אפשר לכל רבנות מקומית להעניק תעודות כשרות בכל רחבי הארץ, ללא מגבלה גיאוגרפית. התוצאה היתה הרסנית: רבנות ממטולה יכולה לתת כשרות באילת, ואילת בקרית שמונה. הדבר פתח שוק פרוץ של מחירים, תחרות פרועה וסחר בתעודות כשרות. רבנויות מסוימות החלו לפעול כעסק פרטי לכל דבר, תוך התעלמות מחוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומבלי לגבות אגרות כחוק, הכל ללא פיקוח, ללא בקרה, ובחוסר סמכות משווע. מאה הפקחים שהבטיח כהנא כדי "לשמור על הכשרות" לא גויסו מעולם, גם לא בתקופת כהונת מתן כהנא.
אך השלב השני של אותו חוק מסוכן בהרבה, וגם מתן כהנא עצמו מודה שנכשל בו. הפרק שהיה אמור להעביר את סמכויות הכשרות לגופי כשרות פרטיים לחלוטין הפך את המילה "כשר" לחסרת משמעות. על פי המתווה ההוא, גוף פרטי שנתפס מפר את הנהלים של שלושת הרבנים שבחר לעצמו, יכול פשוט לקום בבוקר, לבחור שלושה רבנים אחרים, ולהמשיך לעבוד כרגיל. שוק פרוץ לחלוטין שבו האינטרס הכלכלי גובר על ההלכה ובנוסף כל הפרק של קנסות כנגד גופי כשרות שיפרו את נהלי הכשרות לא עבר בחקיקה וגופי הכשרות הפרטיים נשארו ללא סנקציה.
האבסורד של הגופים הפרטיים
הציניות הגיעה לשיאה כאשר דווקא אותם גופים פרטיים, שמלינים השכם והערב על מערכת הכשרות הציבורית ומחפשים בה פגמים - נחשפו במערומיהם. מדובר בגופים שלא היססו להעניק תעודות כשרות רטרואקטיבית 7 שנים אחורה לעסקים שפעלו ללא משגיח בכלל! מוזר ותמוה שמי שמנהל כשרות בצורה חובבנית ומסחרית שכזו, מעז להטיף מוסר למערכת הציבורית - המערכת היחידה שדואגת באמת לכלל עם ישראל: דתיים, חילונים, מסורתיים וחרדים כאחד.
התיקון כבר כאן
אנחנו ב"כושרות" מאמינים שמה שמקולקל אפשר וצריך לתקן, אבל התיקון חייב להיעשות מתוך המערכת ולא מתוך רצון להחריב אותה. בשנים האחרונות אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא, הדוק ויום-יומי עם עשרות מועצות דתיות ברחבי הארץ כדי לקדם בדיוק את זה: מערכת כשרות אמינה, איכותית, שקופה ומקצועית. מערכת שעומדת מצד אחד בסטנדרטים ההלכתיים ובנהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, ומצד שני מקפידה על הוראות מנהל תקין וסטנדרטים ניהוליים של המשרד לשירותי דת.
חוק הכשרות החדש, שעבר אתמול בקריאה ראשונה, הוא הבשורה לה חיכינו. הוא בא לסגור את הפצע המדמם, להחזיר את הסדר על כנו ולבצר את מעמד הכשרות הממלכתית. אנו תקוה ותפילה שבקרוב מאוד יעבור החוק בקריאה שנייה ושלישית, כדי שעם ישראל יוכל להמשיך לחזור ולסמוך על האוכל שנכנס אל פיו. הגיע זמן התיקון.