הנהלת בתי הדין הרבניים בצעד דרמטי וחסר תקדים להגנה על קטינים בסכסוכי גירושין: נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב הרב דוד יוסף, חתם על הוראות נוהל נשיא חדשות ומחייבות - הנוהל מסדיר באופן אחיד ומחמיר את אופן טיפולם של בתי הדין הרבניים בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר הרציף בינם לבין שני הוריהם.
הנוהל החדש נולד מתוך תפיסה פסיקתית והלכתית עמוקה, לפיה זכותו של קטין לקשר תקין ורציף עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד ומתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. מנגד, במקרים של אלימות או סיכון, זכאי הילד למוגנות מלאה בקשר.
הנוהל מכיר בכך שלמימד הזמן יש חשיבות והשפעה מכרעת והרסנית על התפתחותו הרגשית של הילד במצבי נתק, ועל כן הוא שם קץ לגרירת הרגליים המשפטית ומחייב את כלל הדיינים בבתי הדין האזוריים לפעול בלוחות זמנים קשיחים ובכלים אגרסיביים.
עיקרי מהפכת לוחות הזמנים:
* דיון תוך 7 ימים או החלטה תוך 72 שעות: בכל מקרה שבו מוגשת בקשה לסעד דחוף או זמני להבטחת קשר או מוגנות, שבהם המתנה עלולה לגרום נזק של ממש, מחויב בית הדין לקיים דיון במעמד הצדדים בתוך 7 ימים לכל המאוחר ממועד הגשת הבקשה, או לחלופין ליתן החלטה שיפוטית מפורטת ומנומקת על יסוד הכתובים בתוך 72 שעות.
* חובת רציפות והמשכיות מוגברת: הנוהל אוסר על השהיית הליכים; כל שלבי ההמשך - לרבות הגשת תגובות הצדדים או קבלת תצהירים ודוחות מומחים - יוגבלו לפרקי הזמן הקצרים ביותר האפשריים. סטייה מלוח זמנים זה תתאפשר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו בהחלטה מנומקת.
* מנגנון פיקוח ובקרה חצי-שנתי: ראשי בתי הדין האזוריים יפקחו באופן אישי על יישום הנוהל ויחויבו להעביר אחת לשישה חודשים דיווח מפורט לנשיא בית הדין הגדול ולמנהל בתי הדין על כל תיק שחרג מהמתווה, בצירוף הנימוקים לכך.
ארגז כלים וסנקציות קשות נגד הורה מנכר:
בסעיף מיוחד ומפורט מגדיר הנוהל את תופעת הניכור ההורי כנזק והתעללות ישירה בנפש הקטין. הנוהל מבהיר כי חלה חובה שיפוטית על בתי הדין לפעול בנחישות, ומשרטט שורה של סנקציות חריפות שיופעלו נגד הורה מסית או מנכר:
* סנקציות מנהליות רחבות: הפעלת הליכי הוצאה לפועל ופקודת בזיון בית המשפט, לצד הטלת הגבלות חריפות.
* פגיעה כלכלית ישירה והוצאות משפט: שימוש בסנקציות כספיות וקנסות לטובת אוצר המדינה או לטובת הצד הנפגע (בליווי התראה מובנית מראש בהחלטות הראשונות). הנוהל מעניק סמכות מפורשת להפחית או לפטור לחלוטין את האב מתשלום מזונות הילד במקרה של סרבנות קשר מנכרת. כמו כן, תישקל השתת עלויות ייצוג המדינה (מטעם האגף לסיוע משפטי) על ההורה המנכר.
* שקילת העברת המשמורת: הנוהל קובע כי הניכור מתרחש במשמרת ובאחריות של ההורה שהילד ברשותו, וכי מחדל זה מהווה כישלון מהותי בכשירותו להחזיק בילד. בהתאם לכך, יישקלו פתרונות של העברת הילד באופן מיידי להורה המנוכר, או השמתו הזמנית אצל גורם שלישי או מרכז טיפולי לצורך הכנתו וחידוש הקשר.
* מימון טיפולים פרטיים: יובהר כבר בפתח ההליך כי תיקון נתק עמוק ידרוש טיפולים ייחודיים אצל גורמים מקצועיים פרטיים (ולא רק בשירות הציבורי), וכי ההורה המנכר יישא במלוא העלויות הכספיות הללו באופן בלעדי.
* צמצום עיכובי ביצוע: הנוהל מנחה את בית הדין הגדול לשקול במשורה החלטות לעיכוב ביצוע הנוגעות להחלטות בית הדין האזורי שנועדו לייצב קשר בין הורה לילדו.
מתוך דברי נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הגר"ד יוסף: "הצעות אלו באות למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים החווים לצערנו ניכור הורי, ובהשלכות הקשות העתידיות לכך על אותם ילדים, אשר אין להם מושיע, ואלינו פניהם נשואות."
הוראות הנוהל החדשות יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט הרשמי של בתי הדין הרבניים וייכנסו לתוקפן באופן מיידי.