הרשת סערה בימים האחרונים ופוליטיקאים מתחו ביקורת חריפה נגד שופטי בית המשפט העליון, בעקבות פסק דין המורה לאפשר לאנשי ארגון הצלב האדום הבינלאומי להיכנס לבתי הכלא ולבקר מחבלים כלואים.
הפרשן המשפטי אבישי גרינצייג טען בפוסט שפרסם כי מאחורי פסק הדין עומד לכאורה מהלך מתוכנן של הממשלה. לטענתו, הממשלה נמנעה במכוון מקבלת החלטה בנושא במשך שנים כדי שבית המשפט יחייב את כניסת הארגון, ובכך תופנה המתקפה הציבורית כלפי שופטי בג"ץ ולא כלפי הדרג המדיני.
לפי המצב החוקי הנוכחי, המדינה מחויבת לאפשר את ביקורי הארגון בהתאם לפקודת הצלב האדום שהתקינה נציבות בתי הסוהר, הקובעת כי נציגיו רשאים לשוחח עם אסירים ועצורים תושבי השטחים ולשמוע את תלונותיהם.
כמו כן, תקנת לוחמים בלתי חוקיים קובעת כי כלוא יורשה לקבל את נציגי הארגון, אלא אם שר הביטחון אסר זאת לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בשל סכנה לביטחון המדינה. בפועל, שר הביטחון לא החיל את האיסור מאוקטובר 2023 ועד אוקטובר 2025, והתקופה הוארכה בכל פעם באופן רטרואקטיבי ללא מענה חוקי קבוע.
גרינצייג הסביר כי הממשלה מרחה את הזמן בשל ויכוחים פנימיים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין שרים אחרים וראש הממשלה, והודיעה לבג"ץ שבכוונתה לשנות את ההנחיות אך לא עיגנה זאת בחוק.
לדבריו, המדינה הגיעה לדיונים בבג"ץ כאשר בפועל היא פועלת בניגוד למצב החוקי הקיים. הוא ציטט מדברי השופט סולברג, שכתב כי במשך למעלה משנתיים בחרו הרשויות שלא לבטל או לשנות את ההוראות שבסמכותן.
סולברג כתב בחוות דעתו כי המשיבים בחרו במשך למעלה משנתיים שלא לבטל או לשנות את ההוראות שנמצאות באחריותם, וציין את החשש שמטרת הממשלה הייתה שבית המשפט יחייב אותה לאפשר את הביקורים כדי להתמודד עם הלחץ הבינלאומי מבלי שההחלטה תירשם על שמה.
לדבריו, התוצאה הייתה שבג"ץ חייב את המדינה לפעול בהתאם לדין הקיים, בעוד שהביקורת הציבורית הופנתה כלפי השופטים ולא כלפי מקבלי ההחלטות בממשלה: "הממשלה החליטה בדעה צלולה להפסיד בהליך, כדי שאחר כך יהיה אפשר להאשים בכך את שופטי בג"ץ".
"מתברר שהממשלה צדקה", כתב לסיום גרינצייג, "כי הנה, תוך דקות ספורות ממתן פסק הדין, הכתב הפוליטי קסטל כינה את סולברג תומך טרור, כשאין צל צילו של ספק שהוא לא קרא את פסק הדין".