57% מהעובדים בישראל נעזרים ב-AI במסגרת תפקידם לפחות פעם אחת בשבוע, כך עולה ממחקר מקיף ומשותף, שהובילו ד"ר אלה שחר מחטיבת המחקר בבנק ישראל וגלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המחקר, מבוסס על סקר ייעודי ראשון מסוגו שנערך בקרב כ-1,300 עובדים המייצגים את כלל המשק, לרבות המגזר הציבורי והתחומים שמחוץ לענפי העסקים הרגילים.
על פי הממצאים. פוטנציאל החדירה של כלי הבינה המלאכותית רחב אף יותר, שכן 75% מהמשיבים העידו כי הם משתמשים בטכנולוגיה זו בחייהם הפרטיים, מחוץ לכותלי מקום העבודה. בקרב אלו שאינם משתמשים בבינה מלאכותית באופן שוטף, הסיבה העיקרית שצוינה היא התפיסה לפיה אין להם צורך מעשי בכלים אלו לביצוע משימותיהם.
הסקר חושף הבדלים דמוגרפיים מובהקים ברמות האימוץ. קבוצות העובדים הצעירות (עד גיל 45), בעלי השכלה אקדמית גבוהה ומועסקים בענפי ההייטק רושמים את אחוזי השימוש הגבוהים ביותר. מנגד, אצל העובדים מהמגזר החרדי נרשמו שיעורי שימוש נמוכים משמעותית, מגמה שנשמרת גם לאחר שקלול מאפייני הרקע של העובד וסביבת התעסוקה שלו.
מן הצד הארגוני, המחקר מראה כי מרבית המעסיקים (59%) מאפשרים לעובדיהם להשתמש בטכנולוגיה, וכמחציתם אף מעודדים זאת באופן פעיל. עם זאת, 40% מהעובדים ציינו כי במקום עבודתם שורר חוסר בהירות, ואין מדיניות מוגדרת או מוכרת בנושא. עדות נוספת להטמעה המוגבלת מצד ההנהלות היא העובדה כי 75% מהמשתמשים מסתמכים בעיקר על גרסאות חינמיות, המתאפיינות בביצועים נחותים ובדיוק נמוך יותר.
באשר להשפעה התעסוקתית, 34% מהעובדים המשתמשים ב-AI מדווחים על שיפור משמעותי ברמת הביצועים שלהם, כאשר הנתונים מצביעים על קשר ישיר בין סביבה ארגונית תומכת לבין התרומה הנתפסת של הכלים הללו.
במקביל, רמת החשש מפני פליטת עובדים משוק העבודה ואובדן המשרות בטווח של השנתיים-שלוש הקרובות נותרה נמוכה ועומדת על 15% בלבד. מתוך כך, עולה דרישה בולטת מהשטח להרחבת הידע: 82% מהעובדים הביעו רצון ללמוד או לשפר את יכולות השליטה שלהם בכלי AI, תוך העדפה מובהקת לקבלת ההכשרות הללו כחלק משעות העבודה.