אהד, רק ביום שלישי האחרון פגשתי את אביך בחתונה של בת דודתך, אז הוא סיפר לי בגאווה שאתה לוחם בלבנון ושניכר כי יצאת אל שדה הקרב מתוך בית המדרש הגדול של ישיבת מעלות, מתוך תורה גדולה של ארץ ישראל, בה בחרת להמשיך ולצמוח לאחר לימודיך אצלנו בישיבה.
היית אישיות שקטה ומחויכת, אני זוכר את החיוך הביישני והמיוחד שלך, חיוך של ענווה, אך גם של אמירה ברורה, חתירה לאמת ורצון תמידי להתקדם ולהבין.
חז"ל אומרים על דוד המלך: "הוא עדינו העצני, כשהיה עוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ " התיאור הזה כל כך מתאים לך -כשלמדת תורה היית קשוב, צנוע ופתוח להעמיק, אך כשנקראת להגן על עמך ועל ארצך בחפ"ק מח"ט, ידעת להיות לוחם אמיץ, גיבור ונחוש, העושה את כל הנדרש מתוך תחושת שליחות עמוקה .
ריבונו של עולם, איזה דור מופלא של לוחמים יש לך, חיילים המקדשים את שמך, מוסרי נפש למען עם ישראל וארץ ישראל. הגמרא אומרת: "כל המוריד דמעה על אדם כשר, הקב"ה סופרן ומניחם בבית גנזיו" כמה דמעות נשפכות פה היום, כמה כאב וצער, אך כפי שמסביר הרב קוק, הדמעות הללו אינן סימן של חולשה, אלא עדות לעוצמת החיבור שלנו לטוב, לקודש ולקדושת החיים .
אהד, גדלת בבית שכולו תורת חסד ומעשה, בית של "אמור מעט ועשה הרבה", בית שלא מסתפק בדיבורים אלא עסוק בלהיטיב ולהפיץ תורה. כמה טבעי שצמחת כך, מתוך שורשים עמוקים של חינוך ושל עשייה- הוריך שתמיד היו שותפים במסירות בוועד הורים ובכל דבר וענין, אביך שמוביל את כולל "יד ברודמן" ואיתו יצרנו את החיבור הטבעי לכולל החצר"מים בישיבה ואחיך שכולם פועלים במסירות נפש למען עם ישראל. מתוך הבית הזה, הספוג באהבת תורה וחיבור עמוק לישיבה ולקודש, בנית את האישיות המיוחדת כל כך שלך.
ביום שישי, שעות ספורות לפני שבת, הוריך קיבלו את הבשורה המרה, הם היו בדרכם לשבת שבע ברכות ומתוך גדלות נפש יוצאת דופן והבנה עמוקה של קדושת השבת ושמחת חתן וכלה, קיבלו החלטה כואבת שלא לספר על נפילתך עד למוצאי השבת ,איזו גבורה עצומה נדרשה מהם לשאת בליבם את הידיעה הקשה, בזמן שהמשפחה חוגגת בניין של עוד בית בישראל, בזמן שבונים עוד אבן בחורבות ירושלים. זהו הבית שבו גדלת, בית של אמונה עמוקה, תורה ונאמנות לעם ישראל.
הבוקר, בתוך השבר הגדול כשהגעתי לביתך, קיבלתי שיעור בכאב עצום מתוך אמונה גדולה, בהרמת ראש עם כל הדמעה והבכי. שמעתי את אביך מתראיין ברדיו, הוא מתח קו מחבר בין נפילתך לבין הירצחו של בן דודך, יהודה שמואל שרמן הי"ד בשומרון, ודיבר בקול של גבורה ונצח, מתוך דרישה להמשיך ולחתור לניצחון.
כל עם ישראל והעיר רחובות בוכים היום, יחד איתם בוכה כל משפחת ישיבת בני עקיבא "הדרום"- הרבנים, המורים , החברים, הבוגרים והתלמידים שכה מחוברים וקשורים בנפשם למשפחת יערי, חשים כעת חלל עמוק וכואבים את האובדן של בוגרנו האהוב.
דודי ונעמה היקרים, חינכתם את ילדיכם בוגרינו היקרים: משה, אמיתי, דביר ואהד למסירות נפש לתורה ולחסד, ועכשיו נדרשתם להחזיר את הפיקדון הכה יקר, את אהד שלם ובשלמות לקב"ה.
אהד היקר, כשאתה מגיע עכשיו למעלה, היכנס בחיוך הכובש שלך אל מול כיסא הכבוד ותתפלל עבור הוריך, אחיך, חברך, משפחת ישיבת בנ"ע הדרום וכל עם ישראל, שהקב"ה יאמר לצרותינו די ואנו כאן נשתדל להמשיך את האור הגדול, התורה, החסד והאחדות, ובכך נמשיך את דרכך ומורשתך.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
הכותב הוא ראש ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות, בה למד סמל אהד יערי ז"ל