לקראת יום ההילולה של הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שיחול מחר, התכנסו בני המשפחה למפגש מיוחד ומרגש.
הרב שמואל אליהו, השר עמיחי אליהו והרבנית רחל בזק, התכנסו יחד כדי לשחזר זיכרונות אישיים, לחשוף סיפורים לא מוכרים מתוך הבית ולדון ברלוונטיות העמוקה של דמותו ותורתו של הרב לימינו.
השיחה הציפה את פועלו הרוחני והציבורי של הרב, שהשאיר חותם בל יימחה על פני הדורות וממשיך ללוות את העם בעתות משבר ובחיי היומיום.
בפתח המפגש, שיתפו השלושה בתחושה החזקה כי רוחו ותפילותיו של הרב מרדכי אליהו מלוות את עם ישראל גם כיום.
השר אליהו סיפר כי הוא מרגיש את הליווי של סבו בעבודתו היומיומית בממשלה. הוא תיאר את ביקורו האחרון ברוסיה, שם צעד ברחובות שבהם היה אסור ליהודים ללכת בעבר, וראה תמונות של סבו יחד עם הנשיא פוטין.
בני המשפחה הרחיבו על מסירות הנפש לתורה שאפיינה את הרב, אך הדגישו כי תורתו תמיד הייתה שזורה בדרך ארץ, בחום ובאהבה אנושית לכל אדם.
הרבנית רחל בזק שיתפה: "שמעתי מסבא שהוא סיפר שהיה ילד יתום והבין שה' כיוון זאת לטובה. הוא אמר 'היום, כשילד יתום מגיע אליי ומבקש ברכה, אני שם אותו על הברכיים שלי". לדבריה, בזכות החיסרון שחווה בילדותו הוא הבין כל חיסרון של אחרים.
השלושה נזכרו בסיפור מכונן מאחורי פסיקתו של הרב שלא לומר תחנון ביום שילד מניח תפילין לראשונה, החלטה שקיבל הרב עוד ביום הבר מצווה שלו כיתום, לאחר שחווה צער רב מכך שבבית הכנסת הוחלט לומר תחנון ביומו המיוחד.
הרב שמואל אליהו שיתף מזווית אישית על אביו והדגיש את החיבור העמוק שלו לדורות הקודמים ולשכינה. הוא נזכר בתפילה מיוחדת על הגשם שנערכה בקבר הרשב"י לאחר שנות בצורת, וציין כי אביו חי את הצדיקים מהדורות הקודמים כאילו הם נוכחים עימנו ממש. בהתייחסו למצב הביטחוני המורכב מול איראן, הסביר הרב שמואל כי עם ישראל חווה תהליך דומה ליציאת מצרים. הרב שמואל אליהו אמר, "יש כאב אבל אנחנו בגאולה וצריך ללכת קדימה".
בנוסף, הוא התייחס לאור המיוחד שקרן מפניו של אביו, והסביר כי אדם שמחובר לשכינה מחובר בהכרח גם לאור גדול המקרין על סביבתו.
השר אליהו שיתף בסיפור אישי על כניסתו לחיים הציבוריים והסביר כיצד ביקש סימן מסבו בטרם נבחר. "לפני שנבחרתי לכנסת הלכתי לציון משל סבא וביקשתי שייתן לי אות שאני הולך בדרך הנכונה ואז ביום שישי בכנסת פגשתי קצין שהריח בדיוק כמו הבשמים המיוחדים שהיו מביאים לסבו לקראת שבת. גיליתי שאותו קצין הוא נכדו של ירוחם, האיש שהיה מביא את הבשמים לרב באופן קבוע".
סיפור נוסף שהוזכר הוא המפגש המיוחד בין הרב לבין העיתונאי נתן זהבי, שהוזמן על ידי הרב שמואל אליהו להדלקת נרות חנוכה בבית הרב. זהבי, שהגיע עם צוות צילום, יצא מהמפגש כשהוא רועד מהתרגשות מעוצמת המעמד הטהור ו"השכינה" שהייתה בבית, כפי שסיפר.
אחד המאפיינים הבולטים של הרב מרדכי אליהו היה השילוב בין גדלות הלכתית לבין עדינות והנהגה אישית יוצאת דופן בתוך ביתו ומחוצה לו. בני המשפחה נזכרו כי הרב מעולם לא השאיר צלחת על השולחן, אלא תמיד פינה, שטף והניח אותה בכיור בעצמו, תוך שהוא מסרב להשאיר את המלאכה לרבנית.
כמו כן, הובאה עדות על כך שבכל פעם שהרב היה פוגש שכנה מבוגרת בבניין מגוריו כשהיא סוחבת שקית זבל, הוא היה לוקח ממנה את השקית ומשליך אותה בעצמו, על אף היותו דיין גדול באותה עת.
עוד צוין כי הרב לא חשש מהעולם המודרני ומהטכנולוגיה, והיה מהראשונים לרכוש מחשב ולהשתמש בשידורי לויין, מתוך תפיסה לפיה כל ההמצאות המדעיות והטכנולוגיות בעולם נועדו לקדם את העולם ולהכינו לקראת הגאולה.
בסיום השיחה דנו המשתתפים במושג הקירוב, והסבירו כי אצל הרב לא היה מדובר בקירוב חיצוני אלא בגילוי האור הפנימי הקיים בתוך כל נשמה יהודית, תפיסה שאליה היה שותף גם הרבי מליובאוויטש שהתנגד למונח קירוב רחוקים. המשתתפים סיכמו כי הדרך להתמודד עם הגעגוע הגדול לרב היא להמשיך ולהעצים את האור שהותיר אחריו, להעביר את מורשתו לדורות הבאים ולזכור כי צדיקים במיתתם קרויים חיים ותורתם ומסירות נפשם ממשיכות לפעול ולפרוח בעולם.
לחצו כאן לפרטים נוספים על העצרת ולשליחת שמות לברכה