חנן עמיאור
חנן עמיאורצילום: ערוץ 7

בימים הסוערים העוברים על ישראל, טוען חוקר התקשורת חנן עמיאור כי כלי התקשורת המרכזיים מייצרים בקרב הציבור תחושות של פחד, חוסר אונים ודכדוך, למרות שלדבריו קיימים הישגים משמעותיים בזירות שונות.

עמיאור, לשעבר עורך אתר 'פרספקטיבה' ומחבר הספרים 'הסדנה להנדסת תודעה' ו'מלחמת ששת השקרים', טוען כי מדובר בתופעה מכוונת שנועדה להשפיע על דעת הקהל.

לדבריו, "אנחנו מורגלים לחשוב שמחויבות העל של התקשורת היא תיווך המציאות לקהל שלה באופן הוגן ומאוזן, גם אם הוא צבוע בצבע פוליטי, אבל זו טעות". עוד אמר כי "לתקשורת הישראלית יש אנומליה והיא שמטרת העל שלה היא לא לתווך בצורה הוגנת, אלא להפיל את ממשלת הימין וזאת באמצעות דיכוי העם ונטיעת תחושה שהכול רע כדי שהעם יהיה מאוכזב מביצועי השלטון ויחליף אותו".

עמיאור הוסיף כי הציבור הרחב עדיין תופס את אנשי התקשורת כמקור סמכות משמעותי. "יושבים בערב בטלוויזיה שלו אנשים עם חליפות ועניבות שמדברים בביטחון וכבר עשרות שנים הוא שומע מהם את תמונת המציאות שלו", אמר, והוסיף כי גם כאשר עולים ספקות ביחס לאמינות השידורים, התקשורת עדיין נתפסת בעיני רבים כמקור סמכות מרכזי.

לדבריו, מי שמבין את הזירה התקשורתית צריך לפעול בהתמדה כדי להציג לציבור מידע חלופי ומבוסס. עמיאור טען כי באמצעות הצגת נתונים ועובדות ניתן לערער את התחושה שמציגה התקשורת בנוגע לקריסת הכלכלה או לכישלונות מדיניים וביטחוניים, וכי לאורך זמן מתרחש שינוי בתודעת הציבור.

בהמשך השיחה אמר כי כבר כיום ניתן לראות מגמה של ירידה באמון הציבור בערוצי המיינסטרים ועלייה בצריכת "תקשורת מתקנת". "צריך להסביר בערוצים שלנו את האמת כפי שהיא, והדברים האלה שוקעים ולכן אנחנו רואים פחות רייטינג לתקשורת המיינסטרים ויותר רייטינג לתקשורת המתקנת", אמר.

לשאלה האם הוא מזהה החרפה של תופעת הדכדוך התקשורתי לקראת בחירות, השיב עמיאור בחיוב והציג כדוגמה את הסיקור סביב אפשרות לתקיפה באיראן. לדבריו, "אם הקבינט מחליט להגיב למרות שזה לא על דעת הנשיא האמריקאי אומרים שהוא מחריב את היחסים עם ארה"ב ושנתניהו פירומן, ואם מחליט ההיפך מסבירים לנו שאנחנו מדינת חסות. זה קורה בהפרשים של דקות".

עמיאור העריך כי ההקצנה בשיח התקשורתי נובעת גם מהתחזקות הביקורת הציבורית כלפי ערוצי המיינסטרים. לדבריו, "דווקא מכיוון שההסברה עובדת, אנחנו מתקדמים והציבור קולט את זה ומסב להם עורף, לכן הם מגיעים למחוזות הסהרוריים הללו".