הרב יעקב מדן
הרב יעקב מדןצילום: יוסף מזרחי/ערוץ 7

על שולחנה של הכנסת יונח מחר (רביעי) חוק יסוד חדש - חוק יסוד: לימוד התורה. הוא קצר ונביא את לשונו:

1. לימוד התורה הוא ערך יסודי במורשת העם היהודי. 2. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שיקבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.

אין לנו ויכוח עם הסעיף הראשון ולא עם חציו הראשון של הסעיף השני. אך חציו השני של הסעיף השני בא לפטור לחלוטין את לומדי התורה משירות בכוחות הביטחון, ואולי אף לתת להם סכומי כסף המקבילים למה שמקבלים המשרתים בכוחות הביטחון. הוא בא לעשות זאת כחוק יסוד.

אינני זוכר בתולדות מדינת ישראל חוק גדוש בחילול השם ובביזוי התורה ובסילופה יותר מחוק זה. אין ללומד תורה פטור מקיום מצוותיה של התורה, לא ממצוות שבין אדם למקום ולא ממצוות שבין אדם לחברו. לומדי תורה מניחים תפילין, בונים סוכה, רוכשים ארבעה מינים בסוכות ומצה ומרור בפסח, ואינם מבטלים מצוות אלו בשם לימוד התורה.

הם גם לא מוותרים בשם התורה על שמחת שידוכים של בני זוג, על שמחת חתן וכלה, על לוויות ועל ניחומי אבלים בסביבתם המנטלית. אין כל פטור ללומד תורה מלהגן על בני עמו מפני אויב הרוצה להשמידם, וגם לא מללמוד איך לעשות זאת.

ניתן להעלות חששות מוצדקים מרפיון בקיום מצוות בעת השירות בצבא, בעיקר בענייני צניעות, אך יש דרכים, ובמאמץ ציבורי רב, אך אפשרי להתגבר על חששות אלו. חוק היסוד המוצע מסלף את תורת ה' והופך אותה לקרדום לחפור בו שוחת הגנה מסכנת המוות והפגיעה שבשירות הצבאי מול האויב, ועל כל ח''כ שומר תורה המייצג בוחרים שומרי תורה, להתנגד לו מכל וכול. אדגיש: לא להימנע אלא להתנגד.

לא אוסיף מילים על ההפליה בין דם לדם שהחוק יוצר, על המורל של הלוחמים ובני משפחותיהם שהוא שובר ביד רמה, על מה שהוא גורם למשפחות ההרוגים והפצועים במלחמה הנוכחית להרגיש על מה שתרמו למדינה. הדברים ידועים ונידונו בשנים האחרונות רבות.

גם אם לא נצליח להביא חרדים רבים מאוד לשרת בצבא (נדגיש שהיום מתגייסים לא מעט חרדים לצבא וליחידות קרביות), עדיפים הסדרים זמניים עם החרדים מחוק, ובעיקר חוק יסוד, המסלף את התורה בעוצמה כה גדולה, וכל כך רחוק ממשה רבנו במלחמתו בסיחון ובעוג, מיהושע במלחמתו הארוכה בעת כיבוש הארץ, מגדעון, מדויד המלך, מיהודה המקבי ואחיו, מנושא כליו של בר כוכבא על פי הרמב''ם - רבי עקיבא ומדברי הרמב''ם בהלכות מלכים ומלחמות.