מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שלישי) דו"ח מקיף החושף שורת כשלים חמורים בתחומי הכליאה, הסייבר והניהול הממשלתי במהלך המלחמה.
במרכז הדו"ח עומד משבר הכליאה שנוצר בעקבות הזינוק במספר המחבלים שנעצרו מאז פרוץ המלחמה. לפי נתוני המבקר, מספר האסירים הביטחוניים במתקני שירות בתי הסוהר עלה בכ-92%, מכ-5,200 ערב המלחמה לכ-10,000 כלואים בינואר 2025.
המבקר קובע כי צה"ל ושירות בתי הסוהר לא נערכו מבעוד מועד לתרחיש של מלחמה רחבה ולצורך בכליאת מחבלים בהיקפים גדולים לאורך זמן. לדבריו, היעדר אומדן מוקדם מצד צה"ל ואי-הכשרת תשתיות כליאה מתאימות הובילו למשבר חריף במערכת הכליאה.
אחת ההשלכות הבולטות של המשבר הייתה שחרורם של מנהל בית החולים שיפא ו-18 עצורים נוספים, בזמן שחטופים ישראלים עדיין הוחזקו ברצועת עזה.
המבקר מתח ביקורת חריפה על כך שהמהלך לא הובא בזמן אמת לידיעתו או לאישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עוד עולה מהדו"ח כי בפברואר 2025 היה מחסור של 3,502 מקומות כליאה - מצב שפגע ביכולת השב"כ לבצע מעצרים וחקירות ביהודה ושומרון, יצר עומסים כבדים על סגל שב"ס והגביר את הסיכונים הביטחוניים במתקני הכליאה.
המבקר מציין גם כי נכון לפברואר 2025 טרם הוגשו כתבי אישום נגד המחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. לדבריו, מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית, משפטית ומוסרית מהמעלה הראשונה.
איומי הסייבר
בגזרת הדיגיטל והסייבר, הדו"ח חושף כי במשך עשור, הקבינט המדיני-ביטחוני לא קיים אפילו דיון ייעודי אחד בנושא הסייבר (למעט ישיבה בודדת בשנת 2018), וחוק הסייבר לא קודם כלל. זאת, בזמן שמתקפות הסייבר נגד המשק הישראלי הלכו והתעצמו במהלך המלחמה הנוכחית, עם תעוזה ויצירתיות שכללו גניבת מידע ומחיקת נתונים, כאשר הנזק הכלכלי של מתקפות אלו מוערך ב-12 מיליארד שקלים בשנה למשק.
המבקר מצביע גם על "פרדוקס החדשנות" בתחום הבינה המלאכותית למרות מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק עולמית, קיים פער בולט בתוך המגזר הציבורי.
בשאלון מיוחד שהופץ לגופים הציבוריים עלה כי ב-58% מהם לא הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרויקטים של בינה מלאכותית, וב-86% מהגופים אין כלל מערכות קבלת החלטות אוטונומיות המבוססות על AI, דבר המהווה חסם קריטי להתפתחות השירות לאזרח.
הביקורת מצאה כשל מהותי בניהול-העל של הגנת הסייבר בבית הנשיא, באופן שאינו הולם את הסיכונים הנשקפים לגוף בעל חשיבות לאומית כה גבוהה.
"פגיעה במערכות המידע הלא מוגנות של בית הנשיא עלולה להוביל לחשיפה ופגיעה קשה בצנעת הפרט ובשמם הטוב של האזרחים, שכן המערכות מכילות מידע רגיש ואישי ביותר על קרוב ל-100,000 אזרחים שהגישו בקשות חנינה", קבע המבקר.
מצה"ל נמסר בתגובה לדוח המבקר: "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכךהוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. בניגוד לנטען בדו"ח, צה"ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל הנחייה אחרת.
למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב"ס, צה"ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה. מתקני הכליאה הצבאיים שהוקמו נועדו לכליאה ראשונית ולצורכי מיון וחקירות מודיעין. בפועל, לאור הפער ביכולות ההכלה של שב"ס, שימשו למעצרים לפרקי זמן ארוכים.
בעניין שחרור הכלואים משדה תימן, השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל"ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. רשימת הכלואים גובשה על ידי השב"כ".
בצבא גם קבלו על הליכי הביקורת וטענו כי "הדו"ח לוקה בפגמים מהותיים בעיקר בשל החלטת צוות הביקורת להימנע מקיום הליכי ביקורת בצה"ל בכך שלא התקיימו פגישות ביקורת כלל, בניגוד לנהוג בביקורות אחרות. המבקר התעלם מהאמור בהתייחסות צה"ל לדו"ח שגובתה במסמכים, וכך נוצר מצב בו הדו"ח אינו עולה בקנה אחד עם המציאות".
משירות בתי הסוהר נמסר: "דוח מבקר המדינה מתייחס בחלקו הארי לתקופה שקדמה לכהונתו של נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קובי יעקובי, ולמציאות ארגונית ותשתיתית שנבנתה לאורך שנים טרם מלחמת 'חרבות ברזל'. מאז כניסתו לתפקיד מוביל נציב בתי הסוהר, ובהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי, תהליך מקיף לחיזוק המשילות הכליאתית, הרחבת יכולות הכליאה, שיפור המוכנות המבצעית והעצמת יכולות הארגון להתמודד עם אתגרי הביטחון הלאומי.
שירות בתי הסוהר עבר בשנתיים האחרונות מהפכה מבנית עמוקה כחלק מתפיסת המשילות הכליאתית. תחת מדיניות הנציב, הארגון הפך ממבנה מחוזי מבוזר, שבו התנהלו לעיתים מדיניות ותהליכי עבודה שונים, לארגון אחד, מנוהל ובעל מדיניות אחידה. במסגרת זו הוקמו אגף המודיעין, המחבר את שב"ס למאמץ הסיכול הפלילי והפח"עי; אגף המבצעים (אג"ם), המתכלל את כלל הפעילות המבצעית ונהלי הביטחון; אגף התכנון, המרכז את כלל הצרכים התקציביים והתכנוניים; האגף המשפטי, המוביל מדיניות משפטית אחידה; ואגף חלופות הכליאה, המאחד תחתיו את מערכי הפיקוח והבקרה ובהם יחידות צור, משגב והפיקוח האלקטרוני. במקביל הוקמו יחידות החוד כת"ר והימ"ז, והועצמה יחידת העילית “מצדה", המהווה כיום מכפיל כוח משמעותי בכל מתווה ביטחוני. צעדים אלה מבטאים את המעבר משב"ס המתמקד בניהול כליאה בלבד, לשב"ס של ביטחון, אכיפה ומשילות לאומית.
עם פרוץ המלחמה קלט שירות בתי הסוהר אלפי אסירים ועצורים ביטחוניים נוספים בפרק זמן קצר, תוך ביצוע התאמות מבצעיות רחבות היקף והרחבה משמעותית של מערך הכליאה הלאומי. החל מינואר 2024 ועד היום נוספו במתקני הכליאה 4,598 מקומות כליאה חדשים בתקן של 4.5 מ"ר לאסיר. בנוסף, 2,472 מקומות כליאה נוספים מצויים כיום בשלבי בנייה מתקדמים וצפויים להימסר באופן מדורג עד סוף שנת 2026. בסך הכול צפוי מערך הכליאה של שב"ס לגדול ב-7,070 מקומות כליאה חדשים. גם מבקר המדינה מציין בדוח את התמודדות הארגון עם הצורך בהוספת מקומות כליאה במהלך המלחמה ואת המענה שניתן בטווח המיידי".
ממערך הסייבר הלאומי נמסר בתגובה: "חוק הגנת הסייבר הלאומית שאושר אמש בקריאה ראשונה ישפר את רמת ההגנה בסייבר של ארגונים חיוניים ושל ספקים דיגיטליים ויחזק את משרדי הממשלה הרגולטורים להוביל את ההגנה במגזרים השונים, בהנחייה מקצועית של מערך הסייבר לאומי. חשוב לציין כי פעילות ההגנה האינטנסיבית של מערך הסייבר הלאומי בתקופת המלחמה, יחד עם שותפיו למשימה, הביאה למניעת הישגים משמעותיים מהאויבים אשר לא הצליחו לפגוע ברציפות התפקוד הלאומית או בחיי אדם, כפי שניסו שוב ושוב. מערך הסייבר הלאומי למד את ממצאי הדוח לעומק, כפי שהוא עושה עם כל ביקורת מקצועית, טיפל כבר בחלק מהנושאים שהועלו וימשיך לפעול ליישום הלקחים".