בריטניה, יחד עם אוסטרליה, קנדה, צרפת, ניו זילנד ונורבגיה, הודיעה היום (שלישי) על הטלת סנקציות חדשות נגד שישה גופים שלטענתה מעורבים במימון, עידוד או ביצוע אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.
לפי הודעת משרד החוץ הבריטי, הסנקציות כוללות הקפאת נכסים, איסורי כניסה וצעדים נוספים נגד הגורמים שנכללו ברשימה. בלונדון טענו כי מדובר במהלך מתואם שנועד לפגוע ברשתות המימון והתמיכה של קבוצות מתיישבים קיצוניות.
ברשימת הגופים שעליהם הוטלו הסנקציות נכללים איגוד החוות ביהודה ושומרון, עמותת "אהבת גלעד", עמותת "אר"י ישאג", ארגון "ארצנו", והעמותה "שיבת ציון לרגבי אדמתה" שבאמצעותה, לפי הבריטים, מתנהלות חלק מפעילויותיו הכספיות של ההתיישבות.
בנוסף הוטלו סנקציות על חברת "איל הרי יהודה", הפועלת בתחום הבנייה וההריסות ביהודה ושומרון, ועל בעליה איתמר יהודה לוי. לפי ההודעה הבריטית, החברה ובעליה מעורבים בפעולות שהובילו לפגיעה ברכוש פלסטיני ולעקירת תושבים.
ברקע ההכרזה המשותפת, צרפת הודיעה על הטלת סנקציות אישיות נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואסרה עליו להיכנס לשטחה. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו הסביר כי ההחלטה התקבלה בשל מה שהגדיר כקידום פעיל של סיפוח יהודה ושומרון, תמיכה בהקמת יישובים חדשים באזור, תמיכה בחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה וצעדים שלדבריו פוגעים ברשות הפלסטינית.
לצד סמוטריץ' הודיעה צרפת על סנקציות נגד ארבעה ראשי ארגוני התיישבות ו-21 מתיישבים נוספים.
במקביל הודיעה בריטניה כי עדכנה לראשונה את ההנחיות הרשמיות לעסקים בריטיים, כך שיכללו המלצה מפורשת להימנע מפעילות כלכלית או פיננסית בהתיישבות ביהודה ושומרון. עם זאת, הבריטים הבהירו כי הם ממשיכים לתמוך במסחר עם ישראל בגבולות 1967.
בהצהרתה קראה בריטניה לממשלת ישראל לעצור את הרחבת ההתיישבות, לפעול נגד אלימות מתיישבים ולהעמיד לדין את האחראים לאירועים מסוג זה. עוד נמסר כי אם המצב לא ישתפר, לונדון שומרת לעצמה את האפשרות לנקוט צעדים נוספים.
במקביל הכריזה שרת החוץ הבריטית על הרחבת הסיוע לפלסטינים. בריטניה תעביר לפחות מיליון ליש"ט נוספים לפעולות הומניטריות להסרת מוקשים ברצועת עזה, בנוסף לארבעה מיליון ליש"ט שכבר הוקצו למטרה זו.
עוד הודיעה לונדון על חבילת סיוע נוספת של לפחות עשרה מיליון ליש"ט לרשות הפלסטינית במהלך שנת 2026. לפי ההודעה, הכסף מיועד לסיוע בהתמודדות עם המשבר התקציבי ולשמירה על שירותים חיוניים ובהם שירותי בריאות.
משרד החוץ מסר בתגובה: "ישראל דוחה בתוקף את הצעדים המבישים שאימצו ממשלות זרות נגד אזרחים ישראלים, גופים ושר בממשלה.
המהות האמיתית של צעדים אלה היא הניסיון לכפות עמדה פוליטית בנוגע לזכותם של יהודים לחיות בארץ ישראל ומתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני - מוסווים כצעדים נגד אלימות. מה שמשותף לממשלות אלה הוא הכישלון הרועש שלהן להילחם באנטישמיות השולטת במדינותיהן שלהן", לשון תגובת משרד החוץ.
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, הגיב: "במקום להתמודד עם האיום הביטחוני שמציבה הרשות הפלסטינית, בוחרות בריטניה ומדינות נוספות להטיל סנקציות על גורמים אזרחיים ביהודה ושומרון. חיזוק הרשות הפלסטינית אינו מקרב שלום או יציבות, אלא מגביר את הסכנה הביטחונית לכל אזרחי ישראל. באמצעות הכסף שהיא מקבלת ממדינות זרות, הרשות הפלסטינית ממשיכה לממן מחבלים ומשפחותיהם, להסית לטרור במערכת החינוך ולממן מערך חמוש של עשרות אלפי חיילי מנגנוני הרשות הפלסטינית, במרחק דקות ספורות מגוש דן ומירושלים. בפעולה אחת הם עלולים להפנות את נשקם כלפי אזרחי ישראל, ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו חוזרים על האסון של השבעה באוקטובר".
לדבריו "התשובה של מדינת ישראל לסנקציות אלו צריכה להיות בכנסת הנוכחית ולא להותיר אותה לממשלה הבאה: פירוק הרשות הפלסטינית, ביטול החלוקה המלאכותית לשטחי A, B ו-C וחיזוק האחיזה הישראלית בשטח. הרשות הפלסטינית היא ישות מושחתת שרעה לערבים, רעה ליהודים ורעה לעולם".