בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, שם העלה עו"ד ליאור קצב בפני באי הכנס את סוגיית ההשתלטות של מערכת המשפט על הרשות המחוקקת. הקהל שבאולם התקשה להבין על מה הוא מדבר. בראיון לערוץ 7 הוא מספר.
על עיקרי דבריו בפני אורחי הכנס, מסכם עו"ד קצב ומזכיר כי "כל תלמיד תיכון לומד על עיקרון הפרדת הרשויות, מחוקקת הכנסת, מבצעת הממשלה והרשות השופטת, ויש איזונים ובלמים בין הרשויות האלה, אבל לצערי הרב בג"ץ רומס בשנים האחרונות ברגל גסה את עקרון הפרדת הרשויות".
קצב מזכיר כי "בג"ץ מבטל פעם אחר פעם את החלטות הכנסת, מתערב בהחלטות הממשלה ומבטל החלטות ממשלה, פעם אחר פעם מתערב בסוגיות אידיאולוגיות ערכיות ולמעשה בג"ץ הופך לפרלמנט שני, משתלט על הרשויות האחרות ורואה את עצמו כרשות-על וזה מביא אותנו לכאוס ומשבר חוקתי שאני מאוד מודאג ממנו".
על דבריו אלה העלינו את שאלת הסמכות האחרונה, זו שבכל זאת צריכה להכריע כאשר ישנם חילוקי דעות, האם זו אינה הרשות השופטת? "מדינת ישראל מבוססת על כך שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. משטר החיים הוא משטר דמוקרטי והמשמעות היא שהעם הוא הריבון. העם הולך לבחירות דמוקרטיות, בוחר את נציגיו בכנסת ובממשלה והם שצריכים למשול ולנהל את ענייני המדינה. בג"ץ צריך להתערב רק במקרים חריגים של חוסר סבירות קיצוני, כשעוול זועק לשמים, אבל זה לא המצב".
"כשבג"ץ מרשה לעצמו לעסוק בהרכב מורחב בשאלת פיטוריו של השר לביטחון לאומי בעוד אין כתב אישום נגדו והחוק מעניק לראש הממשלה את מלוא הסמכות למנות ולפטר שרים, בג"ץ חוצה כאן קו אדום. כשבג"ץ דן במינוי של רומן גופמן ומקבל עתירות נגד ראש הממשלה, ולא נגד ועדת גרוניס או הועדה למינוי בכירים, כשהוא דן בכך הוא עובר על לשון החוק".
קצב מדגיש בדבריו כי הבעייתיות אינה תלויה בתוצאת הדיון אלא בעצם קיומו, ב"עצם הדיון בנושאים שלא אמורים להגיע לבג"ץ כשבג"ץ אמור להיות שמרני ולומר שאלו גבולות הגזרה שלו, אבל הם דנים כאילו כולם מושחתים וששיקול הדעת שלהם טוב יותר. מי קבע ששיקול דעת של 15 שופטי בג"ץ, חכמים ומוכשרים ככל שיהיו, טוב יותר ונכון יותר משיקול דעתם של 120 חברי הכנסת? מי קבע שמתחם הסבירות של שופטי העליון נכון יותר ממתחם הסבירות של ראש הממשלה שנבחר פעם אחר פעם להנהיג אותנו? לכן צריך להציב גבולות גזרה מאוד ברורים בעניינים האלה".
כאמור, את עיקרי הדברים הללו אמר עו"ד קצב מעל בימת כנס לשכת עורכי הדין, אך נראה היה כאילו קהל שומעיו שומעים בפעם הראשונה טיעונים מהסוג הזה. לשאלתנו איך קורה שזו תגובת עורכי הדין שנכחו באירוע, משיב קצב: "חלק מהאוכלוסיה לא קשוב לצד השני ולא יודע לשמוע את הצד השני. כשאני מדבר בכאב גדול על ציבור שלם שמרגיש שגונבים לו את המדינה, שהוא בחר כנסת וממשלה והוא הרוב במדינה ומצפה למימוש מדיניות אבל בג"ץ פעם אחר פעם מבטל את הבחירות הדמוקרטיות, אנשים לא מבינים על מה אני מדבר".
לטעמו הסיבה לחוסר ההבנה הזה נובעת "מהשקפת העולם שלהם שכל התבונה והחוכמה נמצאת בצד אחד של המפה. הם חושבים שהם אבות המדינה ואבות הציונות והם שצריכים להכריע מה יהיה אופיה של המדינה ולכן הם יכולים לזלזל בצד השני ובדעות אחרות, ותפקידנו הוא לומר את האמת שלנו ללא מורא וללא משוא פנים".
עוד שאלנו את עו"ד קצב שאלה שמעלה השמאל הישראלי מול טענות מסוג זה שמעלה הימין, כיצד ניתן לטעון שהשלטון מוחזק בידי מערכת המשפט כאשר עשרות שנים הימין הוא זה שמקים קואליציות וממשלות.
"יש משפט ש'הימין לא ידע לשלוט'. אני אומר שהוא 'לא ידע' אבל לא 'לא יודע'", מחדד קצב. "מאז תקופת מנחם בגין חשבנו שתפקידנו להיות ממלכתיים ולכבד את כל מוסדות השלטון במדינה וכך גם את מערכת המשפט, אבל לצערי גילינו שמאז האקטיביזם השיפוטי של נשיא העליון בדימוס אהרון ברק, וככל שחלקים בחברה הישראלית מסרבים לקבל את ההכרעות הדמוקרטיות, המסקנה היא שצריך למשול ולכן אני מברך על הרפורמה המשפטית של השר יריב לוין שכוללת חוקים משני מציאות ואני מאוד מקווה שאחרי הבחירות תקום ממשלה לאומית שתמשיך עם הרפורמה המשפטית ותבטיח שבג"ץ יחזור לגבולות הגזרה שלו".
קצב מדגיש כי "ישראל צריכה מערכת משפט חזקה, ריבונית ועצמאית, אבל לא כזו שרומסת את הרשויות האחרות וחושבת שכל השכל והתבונה נמצאים אצלה ואין בלתה".