סגן ראש עיריית ירושלים, אריה קינג, התארח באולפן ערוץ 7 בהילולת הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ושיתף בשורת זיכרונות אישיים והכרעות משמעותיות שקיבל לאורך השנים בהכוונתו של הרב.
לדבריו, רבות מההחלטות שליוו את פעילותו הציבורית וההתיישבותית נשענו על עצותיו ועל השקפת עולמו של הרב בכל הנוגע לארץ ישראל ולחיזוק ההתיישבות היהודית.
במהלך הריאיון חזר קינג לשנים שקדמו לכניסתו לחיים הציבוריים, אז התלבט יחד עם ידידו ישראל זעירא היכן למקד את מאמציהם ואת המשאבים המוגבלים שעמדו לרשותם.
השניים ביקשו את עצתו של הרב מרדכי אליהו בשאלה האם לפעול בירושלים או ביפו, שם התמודדה הקהילה היהודית עם אתגרים משמעותיים.
לדבריו, במהלך הפגישה הציגו השניים את ההתלבטות בפני הרב, שהשיב: "יש שם יהודים ויש שם ערבים, היהודים במצוקה, גם שם צריך לעזור".
קינג סיפר כי בעקבות אותה ברכה והכוונה יצאו לדרך המאמצים להקמת הגרעין התורני ביפו, מהלך שהתפתח בהמשך והוביל להקמת מוסדות תורניים ולחיזוק הנוכחות היהודית בעיר.
בהמשך חשף קינג סיפור נוסף שנשמר במשך שנים הרחק מעין הציבור ועסק ברכישת מתחם בית הברכה בגוש עציון. לדבריו, הנכס הוחזק בחשאיות מוחלטת במשך תקופה ארוכה, מתוך רצון להבטיח את השלמת המהלך מבלי לחשוף את זהות הרוכשים ואת מטרותיהם.
לקראת שנת השמיטה, סיפר, התעוררה שאלה הלכתית מורכבת הנוגעת לאופן ניהול הקרקע. החשש היה כי צעדים מסוימים יחשפו את העסקה ויפגעו בעתיד האחיזה היהודית במקום. קינג פנה לרב מרדכי אליהו וביקש את הכרעתו. הרב השיב: "אז אנחנו במלחמת קודש ובמלחמה השאלה הזאת לא מתקיימת. תעשו הכל כדי שאפשר יהיה לקיים את השמיטה בכרמים ובשדות שם. ם זה מהווה סכנה על עתיד ההתיישבות והעסקה, אין ספק בכלל. לגאול את הקרקע זה חלק מהמלחמה על ארץ ישראל ואין שאלות. שמיטה היא אחר כך".
קינג ציין כי בסופו של דבר נמצאו פתרונות שאפשרו לשמור הן על הקרקע והן על ערכי השמיטה, והמהלך הושלם בהצלחה. לדבריו, גישתו של הרב שילבה בין מחויבות הלכתית עמוקה לבין ראייה רחבה של צורכי ההתיישבות והאתגרים הלאומיים.
בדבריו התייחס גם למורשת התורנית שהותיר הרב אחריו וציין את פעילותו של מוסד "דרכי הוראה", שהקים הרב מרדכי אליהו בירושלים. לדבריו, המוסד, הממשיך לפעול גם כיום, הכשיר לאורך השנים אלפי רבנים המשמשים בקהילות בארץ ובעולם וממשיכים להפיץ את דרכו ומשנתו.
בסיום אמר קינג כי זכה לקבל מהרב הכוונה בנושאים רבים לאורך השנים, וכי תפיסתו בנוגע לארץ ישראל, להתיישבות ולחיזוק הזהות היהודית ממשיכה להוות עבורו מצפן ציבורי. לדבריו, האחריות המוטלת על דור ההמשך היא להמשיך לפעול ברוח אותה מורשת מתוך תחושת שליחות ומחויבות לעתידה של הארץ.