המאבק סביב התנאים החדשים בתוכנית "דירה בהנחה" עבר היום לבית המשפט העליון.
מדובר בעתירה בת 352 עמודים הוגשה נגד ממשלת ישראל, מועצת מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, מטעם הארגונים "אמת ליעקב בישראל" ו"שמורה" באמצעות עו"ד רבקה דגן.
במרכז העתירה: בקשה דחופה לצו ביניים שיעצור את החלת הקריטריונים החדשים עוד לפני סגירת ההרשמה להגרלה ה-11 שנקבעה ל-22 ביוני.
הקריטריונים השנויים במחלוקת מתנים את זכאותה של אישה נשואה להשתתף בתוכנית הדיור המוזל במעמדו הצבאי של בן זוגה - כך שאם הבעל מוגדר כמי שלא הסדיר את חובת הגיוס, האישה מאבדת את הזכאות, ללא קשר למצבה האישי.
העותרות טוענות כי מדובר בפגיעה חוקתית חמורה: ההחלטה מתייחסת לאישה "כנספח לבעלה" ולא כבעלת מעמד משפטי עצמאי, ויוצרת בפועל "קנס נישואין" שמוטל אך ורק על נשים נשואות - בעוד שאישה רווקה, גרושה או פנויה הייתה זכאית לאותן הטבות ללא הגבלה.
בעתירה נטען כי הדבר סותר עקרונות מושרשים במשפט הישראלי, ומפנה להשוואה לדיני מיסוי, שם מוכר זכותם של בני זוג להוכיח הפרדה רכושית ולקבל יחס עצמאי. אם עיקרון זה חל על דיני המס, טוענות העותרות, קל וחומר שעליו לחול כשמדובר בזכות יסוד לדיור.
השוואה נוספת שמעלה העתירה נוגעת לפסיקות בנושא הריסת בתי מחבלים - שם, גם בהקשרים ביטחוניים קיצוניים, מחייב בית המשפט בחינה פרטנית של הפגיעה בבני משפחה שלא היו מעורבים.
לטענת העותרות, אין כל הצדקה להטיל סנקציה גורפת על אישה וילדיה בשל מעמדו של בן הזוג, כשגם במקרים חמורים בהרבה נשמר עיקרון האחריות האישית.
העתירה מצביעה גם על פגמים בהליך קבלת ההחלטה: היא אושרה בתוך פחות מחודש מהכרעת בג"ץ בנושא, ללא עבודת מטה מספקת - חרף התראות מצד גורמי מקצוע. לפי הנטען, משרד האוצר הודה כי מטרת הצעד היא לפגוע בהכנסות התא המשפחתי, משרד הכלכלה הזהיר מפגיעה בצדדים שלישיים, ומשרד הבינוי והשיכון עצמו ציין כי המהלך עלול שלא לעמוד בביקורת שיפוטית.
העותרות מבקשות מבית המשפט צו ביניים מיידי שיאפשר לנשים להירשם להגרלה הקרובה ללא המגבלות החדשות, ולחלופין - קביעת מנגנון בחינה פרטני שיאפשר לנשים להוכיח זכאות עצמאית, למשל באמצעות הפרדה רכושית, במקום פסילה אוטומטית.