חוק הגבלת שכר טרחת עורכי דין וחברות מיצוי זכויות לנכי צה"ל ולנפגעי טרור עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. על משמעות החוק שוחחנו עם מי שהובילה אותו, חברת הכנסת מיכל וולדיגר.
בדבריה מציינת וולדיגר כי למעשה מדובר בחוק ממשלתי שהיא, בכהונתה כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, מיזגה לתוכו שתי הצעות חוק, אחת מהן של חבר הכנסת מיכאל ביטון, שניסה להעלות הצעת חוק שכזו כבר לפני שבע שנים, אך לא עלה בידו להשיג את הרוב הדרוש.
להצעתו הראשונית הגיע ח"כ ביטון בעקבות פנייה של נכה צה"ל שחש שמי שאמור לדאוג לזכויותיו עושק אותו. וולדיגר מספרת כי בשלב ההוא היא עצמה עדיין לא נתקלה בתופעה, אך לאחר השבעה באוקטובר הגיעו אליה עוד ועוד פניות של מי שנעשקו. היא מספרת על חוזים רבים שקראה על מנת להכיר את עומק הבעיה, והזדעזעה מהנתונים שנגלו לפניה. מדובר, היא מספרת, על ניצול נכי צה"ל ונפגעי טרור בסדרי גודל של רבע מיליון שקלים ואף יותר, גם כאשר היה מדובר בפציעות מובהקות, כמו במקרים של קטיעת רגל, כך שאין קושי להוכיח את רמת הפציעה והפגיעה.
וולדיגר מציינת כי בשנים האחרונות הקל משרד הביטחון באופן משמעותי על תהליכים והסיר חסמים, על מנת לאפשר לפונה לקבל את זכויותיו באופן קל יותר, בוודאי כשמדובר בפגיעה מובהקת, ועם זאת "אנשים ניצלו את מצבם של הפצועים והנכים ונפגעי פעולות האיבה".
על הניצול הזה מספרת וולדיגר כי עורכי דין ונציגי חברות למיצוי זכויות החתימו חולים במצבם הקשה ביותר, בעודם בבתי החולים ואף כשהם שוהים בבתים מאזנים, כלומר כאשר מצבם הנפשי אינו מאוזן. נציגים אלה ידעו לנצל את הרגעים הקשים והמורכבים הללו על מנת להחתים נפגעים על חוזים דרקוניים.
בעקבות הנתונים להם נחשפה, סברה וולדיגר כי לשכת עורכי הדין תצטרף למאבקה בתופעה, תנפיק הנחיות ומגבלות ותדאג להעניש עורכי דין שחטאו בכך, אך זה לא קרה. במהלך דיוני הוועדה על ניסוח החוק היו גם לא מעט מתנגדים שנאבקו על מנת להמשיך את המציאות הקיימת. לכך מוסיפה ומדגישה חברת הכנסת וולדיגר כי מרבית עורכי הדין והחברות פעלו נכון ולא עשקו נפגעים, אך מול מי שכן נקט בדרך זו היה צורך לפעול.
בדבריה מציינת וולדיגר כי בניסוח החוק היה חשוב לשמור על רמת איזון, על מנת שלא להגיע למצב שבו עורכי דין יעדיפו שלא לטפל בתיקים של נכי צה"ל ונפגעי טרור בשל שכר נמוך. משום כך נוסח חוק מאוזן שמאפשר לעורכי הדין להשתכר על פי שעות העבודה ולא על פי התגמול שמקבל הנפגע.
עוד היא מציינת כי ייתכן שיש עוד מקום להוסיף תיקונים כאלה ואחרים בעתיד לחוק שהתקבל בהצבעה פה אחד מצד חברי קואליציה ואופוזיציה וללא מתנגדים, הן בוועדה והן במליאת הכנסת. משום כך קיים סעיף המסמיך את השר להרחיב או לצמצם את תחולת החוק על פי המציאות המתבררת לו.
ומה באשר למי שכבר שילמו מחירים מופקעים תמורת טיפול בתיקיהם? וולדיגר מספרת כי החוק אמנם חל רק מכאן והלאה, אך ניתנת בו אפשרות לדרוש החזר במקרים חריגים שבהם נגבה שכר גבוה ב-140 אחוזים מהשכר שנקבע כעת בחוק, וזאת גם למפרע.